את תהליך השינוי לא ניתן לעצור. אי אפשר לומר לה, לרוח: עצרי את העולם, אני רוצה לרדת."
כשמבני הזמן-מרחב המוכרים מתפרקים, כל ההרגלים, האמונות והקליפות האנרגטיות שלנו נדרשים לוויסות מחדש. השינוי הזה אינו נשאר באוויר; הוא נוגע ישירות בבריאות, בחומר ובגוף הפיזי שלנו".
מאמר חדש על התפרקות האשליה הגלובלית, פיזיקה קוונטית, והמעבר לזמן-מרחב חדש ומשוחרר.
המוח האנושי נאלץ לשנות את אופן תפקודו, ככל שתהליך ההתמרה הזה מתפתח, וכעת עליו להתמודד עם שינויים במרכזי מוח שאחראים, למשל, על זיכרונות, והוא לא תמיד יכול.
הוא גם לא יכול לשמר את אותה מידה של מיקוד וחדות, בשל העומס שהאדפטציה האנרגטית- תפקודית הזו כופה עליו. לכן, הוא נאלץ להוריד לעיתים הילוך, לדרגת מיקוד פחות מובחנת, ולוויתור על שליפה מהירה מספריות זיכרון.
נוצר מצב מוזר, בו אנשים, שמצויים בתהליך של התעוררות רוחנית – תודעתית, שמאפשרים אינטראקציה חדשה בין רוח וחומר, מגלים סימנים מסוימים של ערפל מוחי, פסודו-דמנציה.
מה שקורה כאשר יש בין ערביים אנרגטי־תודעתי, הוא שאדם מחפש לו את הדרך החדשה ולא בטוח עדיין אם הוא יכול לנטוש את הקודמת. כמו במעבר משביל אחד לאחר, דלקות אנרגטיות מתיישבות "על הנשמה", ברמת התחושה. כמו במעבר משביל אחד לאחר, דלקות אנרגטיות מתיישבות "על הנשמה", ברמת התחושה.
הן מבעירות אש תוססת, כועסת. הן מלבות את תחושת הכישלון והאכזבה: הנה עשיתי, ניסיתי, זה לא הולך, זה לא מסתדר, זה לא קורה.
הפנים העצמי, הופך להיות המקצב והקוצב של המציאות. זה הכיול בשיאו, זאת ההתמרה המצויינה ביותר שמחליפה קרמה וזיכרון.האינטואיציה – אינה פועלת באותו האופן, בשל שינויים מבניים המתחוללים במוח עצמו. קבוצת נוירו-טרנסמיטורים שלימה, שיודעת להעביר מידע ממקום אחד לאחר, בוחרת את דרכה מחדש. לא ידוע לאן תפנה הקבוצה החדשה, ובאיזה אופן המידע יועבר.
בעבר, נעשה כבר שימוש ב"קדושת ירושלים" כהצדקה לשעבוד כלכלי של שאר השבטים, ואני סבורה שאלו תבניות אנרגיה מוכרות של "מלחמות קודש" ו"קידוש כהנים" שמעכבות את היכולת של העם להבין את דרכו כשלם.
ההיסטוריה מלמדת ש"פיצול, סופו ליצור גשר וקו תפר וזה עולה בדם"
כוח האיון קורס אל עצמו המאמר מציג זווית לא שגרתית של המצב העולמי בהקשר המלחמה עם איראן, וכרגיל, מבוסס על מידע שהקוסמיים העבירו. כיצד תודעה
כדור הארץ משנה זוויות מול כוכבים אחרים, ונע עם הגלקסיה לעבר מרחבי אנרגיה לא מוכרים, על מנת למקם את המין האנושי במקום נעלה יותר. חיים בעלי קרבה למקורות אנרגיה שמאפשרים להתוות מציאות עם פחות מאמץ.מה עושה הכדור? נאבק על מנת לשמר את המאמץ כי כך אנו יודעים שאנו בחיים.
עד כה, מה שקרא לכם בכל פעם וגיבה את עוצמתו דרככם היה הסכם נשמתי. דרכו חשתם מחויבים, נמשכים, מאוהבים או נוטרי טינה.כאשר נשמות נענות לקריאה מהמקור הגדול, נוצר חלל פנימי חדש. לא ריק, לא תהום אפלה אלא חלל דינאמי.זו אנרגיה מסתובבת ופועמת, שממתינה שהצבעים המאפיינים והתדירויות המכוונות יגדירו אותה, ויהפכו אותה ראשית לבהירות פנימית במקום ערפול, אי־נחת, חוסר סיפוק או משבר ורק אז לתוכן ניתן למימוש.
כולכם מרגישים, שכבר אי אפשר להישען בבטחה על הרעיון כי-"מציון תצא תורה". העולם סביבכם "שכח" את ההישגים שלכם ומעביר מסר של נידוי. מדובר על מאבק פנימי של עם, שבודק מחדש את הבחירה, בין חירות ההובלה -אל מול הבחירה להיות מובל.
מה עומד מאחורי השאיפה לחירות?
חקירה יקומית, שלומדת, עד כמה מהות, שבמצבה המנטלי – אנושי, אינה עירה למצבי סופרפוזיציה, תנסה להשתחרר מהשזירה הקוונטית, "מההתקשרויות האנרגטיות", כדי לבדוק, האם היא יכולה להיות בחירות אמיתית?
When Light Meets Matter – The Photoelectric Effect of the Soul November 4, 2025 Hello friends, My Viennese experience continues to ripple through
איינשטיין גילה איך דחיסות החומר סרה למרותו של אור מתדרים מתחדשים דרך שחרור אלקטרונים ממתכות.האור, בתדרו החדש, הוא כמו רעיון מהפכני שנכנס לתודעה ישנה. הוא מערער לרגע את הסדר המוכר ומזמין את המערכת לבנות צורה חדשה של יציבות. מחשבות, רגשות, תודעה וכל תכניה- כל אלו הם אנרגיה ולכן הם חומר.אלו הם הדפוסים המנטליים התפישתיים והרגשיים שלכם וז,הו רגע מכונן מבחינת ריקוד האלקטרונים הפנימי- כי הארגון המחודש שלהם יקבע את הפוטנציאלים החדשים שלכם.
מגבלות התודעה המקומית, כלומר, העובדה שאנו עסוקים שוב ושוב באותם התכנים, גם אם הם מעיקים, מאפשרת לנו 1. לחוש שאנו עושים משהו בעניין, גם אם זו פעולת סרק, 2 להמשיך את האשליה המוחית ש"אלו הם החיים" וזו המציאות אותה ניתן לחיות.
אלו הם שלבים ראשוניים של שינוי תודעתי אל מעבר לכבליו של זיכרון.
הדבר אומר כי המוח מסכים לוותר על חלק מהתנועות ההגנתיות שלו, (דרך קליפת המוח)
והוא מסכים לקלוט ולעבד תדרי אור, ויברציות, מסוג לא מוכר.
תבניות אור שסימנו דפוס התייחסות, ינועו ויתמקמו אחרת במרחב המעבר.
החיים, בשלוש השנים הקרובות במדינת ישראל, יבקשו להמשיך תהליך דרכו מדינת ישראל מתקלפת מההסדרים הקלוקלים שעוטפים אותה. הסדרים, ש"שומרים", כביכול על מהותה הנוכחית המקוטבת.
לאחר מכן ניתן יהיה לראות אפשרות להתחיל לאסוף, ולבנות מחדש.
