תקשורים

על פיצול, כאוס ו"הטוב המושלם" זה טוב או זה רע? אני בעד או נגד? להישאר או ללכת? ובעיקר- האם אפשר למצוא את הישורת שמחברת בין

המחזוריות אינה מהסוג שאתם מכירים כ-צמיחה, נבילה או התחדשות של הטבע, אלא מחזוריות של סוגי אנרגיה, שמתפרצת ברחבי היקום שלא על פי סדר ידוע מראש, אלא באופן כאוטי או אקראי שהוא גם מופתי.

התפישה הדיכוטומית של רפואת הגוף כנפרדת מרפואת הנפש מתמוססת לאיטה, תודות לתפישות טראנספרסונאליות טראנסאדנטליות, שאינן מסתפקות בפילוסופיה אלא מיישמות בפועל את החיבור הזה. מה מבקשת

ברכה לשנה עברית חדשה, לעם המצוי במלחמה; נאבק הוא לא רק על קיומו אלא גם על המוניטין שלו. האתחול החל, גם אם כדי "ללחוץ על הכפתור" עברתם דרך אסון לאומי, כאב ושפיכות דמים ואבל שדומה לתחושת כליה רבתי.
האתחול החל.

את המהלך הזה איש לא יוכל לעצור. לא דמות כזאת ולא אחרת. לא מנהיג פוליטי ולא מנהיג רוחני, לא קבוצה שמבטאה עמדה או אמונה כזו ולא אחרת.

האם אין /יש גרסת מציאות אחרת בשבילי, שיהיה נכון יותר לחיות בה?
קל לייחס זאת בימים אלו למצב המדיני פוליטי, או הכלכלי, עוד יותר זמין יהיה לייחס זאת למלחמה הבלתי מסתיימת, ולאיום המתמשך על החיים.
לא ניתן כמובן לנתק בין התהליכים, אולם נאמר אנו, כי לא מדובר בסיבה ומסובב אלא בסנכרון של מצבי מציאות, כשחלק ממנה נגלית לכם כחיצונית, וחלק מתרחשת מבפנים.

שלום לכולנו, ממתינים לאש שתומטר עלינו מכל כיוון אפשרי. אכן, המאמר של היום עוסק באש. הוא אולי לא קל לקריאה. ערכתי אך לא עידנתי בכוונה

עוד תבינו, עד כמה מרחוק באתם, ואיך נוצר חומר אנושי, איך נקלטה תודעה קוסמית בחומר האנושי ונוצרו בני האדם. עוד תבינו את החומר הכוכבי הזה ואת העושר שלו, שמגיע מכ"כ הרבה מקומות, כדי ליצור פלנטות מיוחדות ואת האנושי.
זה יבהיר איך כבידה, שמקורה בשזירה קוונטית רבת עוצמה, יש בכוחה לשנות תודעה בפלנטה מסוימת.

היא תהיה זרז משמעותי לשינוי יחסי הכוחות בעולם, הרבה מעבר למה שהאנושי יכול לשנות בעצמו בעשורים הקרובים.

יש להבחין בין שתי תבניות אנרגטיות, ישנה וחדשה, שמצויות בסינכרוניזציה עם תדרי הגוף הפיסי, ואשר כעת נעות ממקומן לאור השינויים הפנימיים והחיצוניים.
התבנית האנרגטית הבסיסית של מוטיב האהבה: היכולת לאהוב ולהיות נאהב, היא במקור תבנית לא אוטונומית אלא תבנית נשענת.

כשמשתנה תנודה נחשף בתוככי הלא מודע הנשמתי מקור הבית הפנימי. נחשף רובד אלוהי שלא היה גלוי קודם מתחת לכל השכבות והזיכרונות שלכם .
כשתנודה משתנה, תודעה מרחיבה את השיטוטים שלה, את הנוכחות שלה, את יכולת ההתקשרות והמגנוט שלה. הרוח מוכיחה לעצמה, שהיא יכולה לעבור דרך דחיסות, שקודם לא יכלה לעבור דרכה.

"צפויה סערה שהיא מדינית, פוליטית, שתטרוף את כל הקלפים ותעשה ניסיון נוסף, לפצל, לחלק, ליצור בינכם ים שמתפצל לשניים. הפיצול טומן סכנה של העמקת ההבדלים בין רצונות וכיוונים, שגם כך נמצאים על קצה, על בלימה מסוימת".

יגיע הרגע שנושא יחס העולם לאנטישמיות הגואה יגיע לכלל פיצוץ.הייתם התנצלותיים והייתם התקפיים, אבל השיח יהיה על: די ליהודי, שצריך להגלות את עצמו שוב ושוב מפחד הפרעות. מארצו, מדתו, מתרבותו, הגליה מתפישתו את עצמו כחלק אינהרנטי ואינטגרטיבי מן העולם כולו.

זה היה מחזה סוריאליסטי לא? לשבת ולצפות בשמיים מוצפים במטחי כל טוב איראני, ולראות איך הם מתפוגגים מיורטים נופלים, כמו נשמטים חסרי כיוון ומטרה. זה

פיצול מדברי היסטורי זה, שאברהם אבינו נוקט, מפצל את התודעה הקדומה, המהלכת כבני אדם דאז, לשני היבטים משמעותיים: חלק אחד נותר מחובר ונשען על דמות האב, כלומר על הסמכות, על הזכאות, על הדין והצדק- שלו, של בית האב.

היבט תודעתי שני יצא למסע של חיפוש משענת, תוך הישרדות, כשהוא מלקט התנסויות מפה ומשם, לומד את מהמורות החיים על בשרו ומבין שהוא צריך להמציא את סמכותו מתוכו.

שני היבטים אלו הם היבטים משלימים, ומקורם באותו בית אב בדיוק, כפי שמקור כל הנשמות הוא באותו יקום.

שינוי תנודה הוא שינוי הוויה. פחדי הנשמה הפ אור שהפך לצל של עצמו בעת הפיצול הראשוני מהאלוהות. שכל לוגי והסבריו צריכים לפנות מקום לאינטואיציה, לתחושות.