תחושת הצורך להתכנס מבקשת מכם לשתף פעולה עם זמן, שכמו עוצר מלכת ברמה האנושית, אך ממשיך בתנועה מעגלית ברמה היקומית. זה "זמן ביניים" בין מימדים, בין גרסאות של העצמי וביטויו, זמן שבו הנחש משיל את עורו, כדי לחשוף את העור החדש.
מה שרשום באופן מסוים, נמהל באפשרויות החדשות. אנרגיה כשהיא נמהלת בתוך "יש" מסוג חדש, היא משנה את מהותה ואת כיווניה.הקסם של שינויי רישומי העבר נחוץ כדי שיחדל מלאחוז בכם כקרמה פעילה. הוא שייך להתמרה התודעתית שלכם, כך שמרכיב הגל יתרחב בתוככם, ביחס למרכיב החלקיק והעתיד יהיה בן חורין וחפשי.
הקצוות מתעוררים, זיכרון של עם, היודע את עצמו כנבחר, בציון השוכנת בדד ומוגנת על ידי שכינת האל. ציון המלוכנית, המשיחית, המקודשת בבתי מקדש, וככל שצרים עליה ומנסים לנתץ מתחזקת תחושת המלוכנות: ציון בגדולתה. המאבק בתוככם הוא על תפישת השומרים. מיהו השומר האמיתי על תודעת ציון? מיהו שמגן על ההתעוררות הנכונה? מיהו שיודע את סיפור האמיתי, אשר עליו תודעת שומרים מגנה בחירוף נפש? יש לכם תפקיד עולמי והוא הסטה של תנועה אנרגטית אדירת מימדים אל עבר הכרה מחודשת בחירותה של תפישת האלוהות. משאלוהות כבר אינה נתפשת כמגולמת באדם (מלך הנבחר על ידי האל) בקבוצה מסוימת (דת) בתפישה אחת (פוליטיקה) במבנה (בתי כנסת כנסיות וכו) או ברעיון מסוים שאחריו נוהה הקהל.
" הממשלה הנוכחית אולי סבורה שהיא עוסקת בתיקוני כוחות מאזנים, בין רשות שופטת ויכולת משילות, אולם בעצם היא מכשירה מהלך, שזהו רק תחילתו.
האנושי, במדינת ישראל וציון החדשה, מבקש את הגדולה ואת השכינה. לכך כולכם שותפים אולם עד שהדבר יתממש ברמה האנושית הפלורליסטית, הוא קודם לובש צורה משיחית מפני שכך הזיכרון העתיק שלכם מדמיין שכינה ומלוכה.
הכף נוטה לצד ה"משיחיות והמלוכנות הדתית," כביכול, רק מפני שאתם מחפשים דרך לחזור להנהגה רוחנית, שמצויה ומקופלת בזיכרון של ציון , אבל בקונסטלציה חדשה, שאין בה מורמים ונחותים, ביניהם מתקיימים פערים רבים לעיתים מקוטבים.
לא מספיק לערוך הפרדה ביננו לבין דמויות בעולמינו, "לא להתערבב" עם רגשות של אחרים. חשוב לדעת להפריד את דמותינו העכשווית מדמויותינו העתיקות. האישיות המודעת אמורה להתמזג עם המבנה הנשמתי. האישיות מוצאת את עצמה שותפה, בעל כורחה, למהלך לא שגרתי.
ירושלים היא ליבה, שמניעה גלים אנרגטיים חזקים לעבר כל קצווי תבל, וכעת כיפת הסלע השומרת נפרצה. כיפה זו שומרת על המאזן האנרגטי המוכר לטובת איזון עולמי ולא רק מקומי. כשהאיזון הזה מופר, ישנה התפרצות אנרגטית וולקנית, שלאורך ההיסטוריה הותירה חותם לא רק על תושבי ארץ אלא על העולם כולו.
מאחר שהאור יודע להתנהג גם כגל אינסופי וגם כחלקיק מובחן בו זמנית, בחוויה האנושית (חלקיק) אתם ערים רק למה שהחושים קוראים לו- הרגע הזה -והוא רגע יחידני ובלעדי. אתם לא ערים למאגר העל זמני שמצוי באין ספור מצבים (הגל) לכן מה שמגדיר את החוויה שלכם, זה המבט העכשווי שלכם על מה שיש.
חלק פנימי כזה, שאהבתו אינה משתנה כלפי העצמי, לא משנה "מה קורה לי", זהו בדיוק המבט שכל ניצוץ אלוהי מביא אתו. זו השלוחה האלוהית המופנמת, אש התמיד, כמו סיפור נס חנוכה.
בין ההכרה בצורך להתמזג עם מקור השלם, לבין ההקצנה והקיטוב, נמצאת החרדה פן ההתמזגות משמעה כליה של החלקיק הנבדל.
בין דו שיח למאבק, ישנה התמרה פנימית אצלכם במוח, שם ישנה הכנה להמסה יותר אקטיבית של הטבעת הפיצול.
העצמי האנושי האינסטינקטואלי -קדמוני יוצא למאבק בקדמה.
את הפלנטה אופפת סערת חלקיקים. סערה זו היא חיונית. מה שמאותגר כעת ברובד היסודי הוא מבנה העצמי האינטגרטיבי, שעובר דרך סערת שינוי לא שגרתית. מודעות לתהליכים הפסיכו רוחניים, מאפשרת היפתחות לרבדים עמוקים של העצמי, שעובר כעת טרנספורמציה. אנשים שארגון האישיות שלהם הוא פחות יציב עלולים להגיב בחריפות ובקיצוניות לשינויים האנרגטיים הסערה מעוררת גם כאוס פנימי חיובי: שמתוכו צומח ארגון חדש, ראייה חדשה, ויכולת לעשות בחירות חדשות.
נפש המסוגלת למצוא איזון חדש, בין רצונות הרוח ויכולות האישיות יוצרת מתאם אנרגטי חדש – המעבר פתוח בפניה. היא תהייה מסוגלת להותיר את התפל מן העיקר, להפריד את העתיק מן המתחדש והמתעכל. היא תהיה מסוגלת לתת למטענים אלו לצוף, לנוע ולמצוא את דרכם החוצה, מן המרחב הנוכחי אל מרחבי אין קץ.
התפוגגות האחיזה של האנרגיה הישנה, מאפשרת פוטנציאל שינוי גדול אך אין זה אומר שאנשים יודעים באיזה אופן לעשות את השינוי, כי ההרגלים מושרשים היטב. נדרשים הכרה חדשה, כוח דחיפה ונחישות, אומץ ואמונה כדי ליצור שינוי.
נפתח פורטל אנרגטי חדש,שאחד מתפקידיו ליצור מגנוט אל התודעות שלכם: אתם מבינים שאתם לא הפלנטה היחידה שיש בה חיים תבוניים.האדם החדש והמוח החדש יהיו דומים לתנועה ביקום שם מחשבה היא מהירה מרגש.ככל שהמחשבה צלולה ובהירה היא, הרגש הנלווה לה מדויק יותר.
המעגליות בתהליכים שלנו היא בכך, שלאחר שהאנושי ממשיך למצות את ההיבטים הפרסונליים כלומר את השטויות של כל אחד מאיתנו, שנולדו עם הפיצול, הדואליות, הנפרדות והאגואיזם שלנו, אנו שבים לחקור את ההוויה הטראנספרסונאלית ממבט אחר: כעת זה לא שייך רק לפילוסופים ביוון העתיקה או למחלקה לפילוסופיה.
מוח שאינו עובד יותר על מקצבי חרדה או פחד משנה תנודה כתוצאה משינויי תפישה ורגש עתיקים שכעת מתאפשרים, ולכן מסוגל להשתתף ביתר מרץ, אם תרצו, בעדכון והטמעה של האנרגיה החדשה. האנרגיה החדשה היא המרכיב הסודי, game changer, שלא היה זמין עד לעשורים האחרונים.
