הי ידידי
קורים פה דברים, שמעסיקים את כולנו, לא משנה איזה כובע יש לנו על הראש, ואני מתקשה להמשיך ולדבר על טרנספורמציה תודעתית, או על עולם רגש משתנה מבלי להתייחס לאירועי המציאות היומיומית כחלק מהדרך.
הפוסט הזה, כמו אחרים פה, אינו נוטה לא לימין ולא לשמאל. הוא לא בעד או נגד איש או דבר. אני צופה על המציאות במבט שכולל את כולנו – זהו עניינה של תודעה אחת.
העצב שמניע תהליכים- זוהי הכותרת של היום. עצב…מי היה מאמין? כשמסביב שלהוב וסערה?
הקוסמיים:
"במדינה שלכם שוכן מרכז אנרגטי מוכר, שהסערות והתהפוכות המתרחשות בו נלמדות ומשפיעות על דורי דורות.
סערות בציון ובירושלים הניבו הדים אוניברסליים מאז ומעולם: דרך הגליה וכיבוש, פריצה תרבותית, חכמה, זיו אלוהי וקדושה, שמדברת אל הלבבות באשר הם ברחבי העולם.
מרכז אנרגטי זה, ציון, אינו שייך רק לכם, הוא אינו שייך לאף אחד באופן בלעדי אך מהווה סלע מחלוקת מוכר וידוע.
עם זאת, סלע המריבה, שמפלג את עמכם שלכם, ויוצר תחושה של רגרסיה מדינית, אינו נובע רק מהסיבות הפוליטיות הנראות לעין.
ירושלים היא ליבה, שמניעה גלים אנרגטיים חזקים לעבר כל קצווי תבל, וכעת כיפת הסלע השומרת נפרצה. כיפה זו שומרת על המאזן האנרגטי המוכר לטובת איזון עולמי ולא רק מקומי. כשהאיזון הזה מופר, ישנה התפרצות אנרגטית וולקנית, שלאורך ההיסטוריה הותירה חותם לא רק על תושבי ארץ אלא על העולם כולו.
הפריצה הנוכחית אינה טובה או רעה, היא ביטוי עכשווי לכך, שהמאזן כולו משתנה.
היכן מצוי הניקוז האנרגטי המשפיע ביותר אם לא בציון?
הצורך להבין -אנא אתם באים? ומה עליכם לעשות? מתייחס אליכם כעם וכעולם.
אי אפשר לדבר על שינוי תנופתי אנרגטי, שמאפיין את העידן החדש מבלי לשאול: איך זה קורה? איך מתחלפת אנרגיה אחת באחרת?
ישנם לא מעט מקומות בעולם, שבהם מאגרי אנרגיה מיוחדת. הרבה מהשינויים העולמיים שייכים למאזנים אנרגטיים, שמשתנים במקומות ספציפיים ברחבי העולם (הר שסטה בארה"ב מאצ'ו פיצ'ו שבפרו ועוד). כשנוצרת מסה קריטית שמפרה את האיזון, יש לאנרגיה צורך דינאמי בתנועה, כדי להתאזן מחדש.
לפני כל הרמוניה מתקיימת דיסהרמוניה לפני כל סדר חדש ישנה סערה פריצה ואף כאוס.
אנרגיה היא אנרגיה היא אנרגיה, ומילים בלבד לא מפוגגות אותה- היא צריכה לנוע. לכן תנועת הסערה היא חיונית, וההתפרצות מתרחשת בירושלים, מכיוון שהזיכרונות הממוקמים בה קשורים בעצב, בכליה, באסונות, בהגליה, השמדה וחורבן ובעיקר בעצב ובאבל.
זהו זיכרון עז, והוא אסוף מרגשות קשים, שהופכים קיצוניים מטעמי הישרדות עתיקה.
לכן, עולה הקיצוניות המשיחית, והריכוזיות המבקשת לשלוט כאומרת: תנו לי לאסוף חזרה את ירושלים, לא נאפשר יותר לאף כובש להחריב, להגלות, לקפד את זכויות תושבי הארץ כולה. הבינו שהרגש המקורי אינו בעל נטייה או הטייה פוליטית.
זה זיכרון עתיק שמציף, ולכן התחושה היא של צורך הגנתי הישרדותי של כולכם. בנפשינו הדבר ! אומרים כל הצדדים.
אין ספק, הפרשנויות האנושיות יוצרות פיצול והקצנה, כך שההתלכדות אינה מתרחשת במקום הנכון. עם זאת, סופה של התפרצות וולקנית זו להתפזר. לעיתים נראה לכם כי העולם חוזר על עקבותיו במקומות מסוימים. האמינו כי מדובר במצבורי אנרגיה עתיקים שטרם התפוגגו, ועדיין נאחזים, מנסים לשנס מותניים כדי להחזיר עטרה ליושנה.
היו שקטים: אמרו את שלכם עמדו על שלכם, הביעו את דעותיכם ואל תשכחו לחבר בין לבבות ולגשר בין העמדות ככל שהדעת נותנת.
זכרו כי שלומה של ירושלים שלכם, הפנימית, האנרגטית, המתחדשת והעולמית, שלומה קשור בשלומכם. לכן מתנו ככל שניתן את האופן בו אתם מביעים את רצונכם או את מחאתכם.
הדבר ייקח זמן- אך לא יותר מדי…ושוב אפשר יהיה לראות האחד את השני, כך שהשינויים שתרצו לקדם יהיו בעלי קונצנזוס.
הדבר מצוי בתוכניות שלכם, בתועלת שלכם והוא יגיע – ולא בימות המשיח".
שבוע טוב חברים,