היי
מה אומרים הקוסמיים על השנה החדשה? קצת דומה וקצת שונה, כמו השמש שמשחקת משחקי אור וצל אלא שלרוב נעדיף את האור לא? אז השנה מסתבר, נזדקק גם לקצת צל, תחתיו נעכל את מה שראינו ונמשיך בדרכינו. הנה:
זו "שנה, שבה השמש והעננים משחקים משחקי אור וצל.
השמש מעולם לא זרחה באור כה בהיר, בוהק ואף מסנוור מעל מדינת היהודים. כה מסנוור אורה הוא, עד כי אתם הולכים לעיתים לאיבוד כמו סומא בדרך.
מתבלבלים, מחפשים, נפגשים או נתקלים; נפתחות העיניים ושוב מתעוורים ויוצאים לדרכים חדשות.
אין זאת אלא, כי משק כנפיה של הישות האנרגטית של מדינת ישראל, משק זה מבקש שינוי מהותי.את זאת יודעים אתם ואף פועלים על פי סכמה כזו.
השמש, כדי שתאיר את דרככם, צריכה להתעמעם מעט, מה שנשמע פרדוכסאלי ביחס למהותה המוכרת.
בוהק השמש מתייחס לעובדה, שכל כך הרבה עניינים צפים ועולים מתחת לפני השטח והופכים להיות נוכחים, ברורים, גלויים. הכל מתעורר מבפנים, ומה שהיה אפלולי יוצא לאור.
כשהכל מכה בסנוורים- התחושה היא כאוטית.
לכן ,משחקי אור וצל יאים הם לשנה הקרובה, שבה, למרות הבזקי האור הבוהקים, אתם ממשיכים להוביל מהלכים לא פשוטים.
עוד יבואו עננים בדרך ותבוא הצללה ברוכה, כדי להקל מעט מסנוור המציאות הנגלית על מנת תוכלו לבחור לכם דרכים חדשות.
זו לא שנה, שבה הכל הופך מסודר ומאורגן מחדש. ממשיכה לה שנה של תהייה וטעיה, אבל כן מתחילה להסתמן דרך.
זו שנה שבה גם אם הספינה מתמודדת עם מים סוערים, מה שכן משתנה זה אופן בו הקברניט מנווט ומנתב את ספינתו.
בראי השנה, שאתם בוחרים לכם כעם, ניצבת הדילמה, שעדיין שוקקת חיים, ולא תמיד אתם ערים לה בפשטותה.
העם היהודי לא יודע איך לשבת קבע במקום אחד ולהרגיש בבית לאורך זמן. טבע הנדודים, הפיזור, הפיצול, ודרך כך גם ההנגשה של אור הבריאה טבוע בדמו. בעתות של משבר קיומי לאורך ההיסטוריה, הטבע הנדודי סייע לעם זה להעתיק מקום מגורים ולהשתקע במקומות חדשים.
אתם טובים מאוד בהתחלות חדשות, שמים בצד את הכאב, את הצער, את האבדן, נושכים שפתיים וזזים הלאה. כך לאורך חורבן ועוד חורבן כך עם הגליה, כך עם גרוש והאיבה המתמשכת.
כעת, לאורה של תודעה ואנרגיה חדשה שאופפת עולם ומלואו, אתם יכולים לוותר על הזיכרון שפועם בכם ודוחף אתכם להתפצל ולהתפלג כדי ליצור פוטנציאל לסיטואציית נדידה חדשה.
לא מעט מגלים את עצמם מרצון ומתמקמים מחוץ למדינתכם. המאבק בתוככם על תפישת הבית בעיצומו.
אפשר להכיר בכך, שכבר אין לכם צורך לשבת על המזוודות שאת מצריים עזבתם ואת המדבר חציתם. אפשר להכיר בכך שהזיכרונות העתיקים שלכם יכולים להיאסף אל הספריות והארכיוניים וניתן לכתוב לסיפור על בית חדש.
לא רק מלכויות, לא רק משיחיות; כל התודעות הנוכחיות מתדיינות בינן לבינן דרך מנגנון הישרדותי שאומר, שמתי שהוא, יגיע הזמן להתפצל, להיפרד לארוז ולנוע הלאה.
הסיפור ההישרדותי שלכם נתמך כמובן בהיותכם מוקפים באלו המבקשים לגרשכם מארצכם. זהו מערך תודעתי אזורי הדוק ועתיק שמשקף להפליא את דילמת ההתפצלות/השתקעות הפנימית שלכם.
להרשות לעצמכם להתמקם, להשתחרר ולוותר על הזיכרונות העתיקים תהיה פרישה מפוארת של תודעה חדשה, שמבקשת להתעגן.
אתם, אנשי רוח, אנשי העולם והעידן החדש, וכל מי שיכול להבין את מה שמצוי מעבר למציאות הנקלטת בחושים.
אנשי אור – הניפו אותו חזק ! הניפו אותו גבוה!"
וממני אליכם:
לכל הקולגות שלי מעולם הטיפול, שמחזיקים ומבטאים בעבודתם את החשיבה והפילוסופיה הטרנספרסונאלית. מאחלת, שנדע ללכת בעדינות אך גם בנחישות, על קו התפר, שבין שכל להשראה, בין קבלת המציאות הטיפולית המוכרת, לבין "דחיפה" והנחלה של ידע, מחשבה, ותפישה, של העצמי הטראנסאדנטלי האינטגרטיבי.
שנדבר עליו בחפשיות, בפשטות, מתוך הכרת נוכחותו כמציאות ברורה, ולא כאפשרות שמצויה בסימן שאלה.
מאחלת שמטפלים נוספים ירגישו נכונים ומוכנים לצאת לאור, או מהארון ולבטא אמונות טראנספרסונליות כחלק מהשיח הטיפולי, כדי לפתוח דלתות חדשות היכן שאפשר, להאיר באור חדש היכן שיש פתיחות.
אנא שתפו למי שנכון.
באהבה רבה
ליאורה