שלום חברות וחברים,
יש דבר כזה "פיגוע תודעתי", גם מתקשרים חווים אותו.
זמן רב, שאנו מדברים פה על שינוי תפישתי עולמי… על קריסת פרדיגמות ישנות..על הטרנספורמציה העולמית שלנו? הרבה זמן.
גם רעיון המעבר מראייה חלקיקית (רק כך ולא אחרת) לראיית ריבוי הסתברויות ופוטנציאלים חדשים (תודעה של גל) נידונה כאן לא מעט.
מי שקורא כאן יודע שאלו תכנים מאוד וותיקים, שמנשבת מהם רוח מאוד חיובית, אופטימית מלווה בסקרנות: איך כל החדש הזה יכנס לחיים שלנו? דרך איזו דלת?
אלא, שאף אחד לא יכול לתאר לעצמו באיזה אופן ישברו קונספציות ודרך איזה פתח ייכנס אור חדש. קשה לנו כי עסקנו, ועדיין, בחשיבה דואלית, שבין השאר יש בה "טוב ורע".
אנחנו "מוגנים" על ידי השכל שלנו, ש"מרשה" לנו להרחיק לכת ברעיונות או עם תשובות אפשריות רק עד גבול מסוים, ממנו והלאה זה "לא אפשרי, לא הגיוני או לא רוחני" .
אז זהו, שלרוח הגיון משלה, כפי שכל אחד מאיתנו נוכח בחייו האישיים. יש לה הגיון פנימי, שלא בהכרח עוקב אחר הרצונות וההסכמות האנושיות, ראו כל מערך היחסים שבין הנשמה והאישיות, זו דרכה של הפסיכולוגיה של הנשמה.
בנוסף, דובר פה לא פעם על "ירושלים/ציון החדשה" והשפעתה על העולם, וגם פה, מעבר לתקווה גדולה, לא יכולנו לשער איך הרעיון הזה יכול להתקרקע לממשות?
לאחרונה דיברנו על כך, שבמסגרת הטרנספורמציה הפנימית שלנו כעם, נתקענו קצת בלולאת זמן, כשפרשנות מלוכנית- משיחית החלה להתפשט במוסדות המדיניים שלנו. בשפה מטאפורית, נתקענו קצת בין שני קווי זמן מקבילים של רעיון "מירושלים תצא תורה" ונראה שהגיע הזמן ללכד אותם למציאות אחת חדשה.
את כל אלו אני אוספת, ומזכירה לקראת מה שמסרו הקוסמיים עכשיו ואני מביאה פה.
"ראיית המתרחש באזור ובעולם כולו חורגת מהתפישה הדואלית של "טוב ורע".
העולם עובר טרנספורמציה, שהיבט אחד שלה קשור בריבוי האפשרויות, מה שאומר כי אין יותר תשובה אחת בלבד נכונה.
שבר גדול, בא לידי ביטוי בחייכם, בשל היותכם מדינה, הנושאת אנרגיה מיוחדת במינה. שבר זה אינו רק שלכם. התייצבות המנהיגות העולמית, באופן כמעט חסר תקדים לימינכם אינה רק פוליטית ואנושית.
זו התעוררות פנימית, לא מודעת, בשל המעבר הדרמטי שנוצר בעת השתנות אנרגיית הפלנטה. שבר שכזה נחוץ, כדי לפתוח פתח להוויה חדשה; לאורה של מודעות חדשה שעוד יכה בסנוורים את העולם.
כל דבר בעיתו. זה לא קורה מחר, אבל זה שבר עצום, חזק, בוטה, מכאיב, קשה לתפישה שעובר דרככם. כשאנו מדברים על קריסת פרדיגמות, עמדות ומבנים אין ספק, רוב בני האדם יחצינו את המילים הללו ויחפשו היכן זה קורה בחוץ.
וכן, העולם סיפק הוכחות רבות לכך, שמדובר במבנים חברתיים, פוליטיים כלכליים, כל מה שניכר לעין. אתם עדיין חיים בפלנטה פיסית דרך החושים שלכם.
קריסת פרדיגמות ישנות – אף אחד לא יכול היה לתאר לעצמו באיזה אופן יקרה הדבר, וזה קורה באופן הפיסי ביותר.
יש צורך לטלטל את העולם, להביא לכך שאותה השראה, שמדברים עליה, אותה כיפת אור הוויה תודעתית חדשה אינטואיטיבית, עליה מדברים כבר זמן רב, תבקע, תפציע ותוכל להתייצב להתפשט ולהתרחב בעולם. אתם לא הקורבן אתם חלק מהמחולל.
אנו מדברים זמן רב על כך, שהמבנה האנושי מסתנכרן באופן חדש עם המבנה התודעתי הרוחני (בשפה של הפסיכולוגיה של הנשמה, הממשק שבין העצמי הנשמתי לעצמי האישיותי משתנה באופן יסודי).
העולם, אכן עשה צעדים משמעותיים להכרה, כי המבנה הרוחני התודעתי מוביל. יותר אנשים הבינו כי המופע הפיסי החושי, השכלי, החוויה האנושית היא מניפסט של תודעה.
באיזשהו שלב נוצר צורך בהסטה משמעותית, טלטלה שכמו קורעת קרע בתפישות הפנימיות האנושיות לגבי: איך נראו החיים? על מה נשענתם? במה האמנתם?
למרות הבנות חדשות הן בשמי המקום ובשמי העולם, עדיין העם היהודי הציב עצמו מבודד. לרוב מתוך פחדיו, אך גם מתוך איזושהי גאוות יכולת וחוסן, על כי ראיית המציאות הנכונה נמצאת בידיכם אך הדבר יצר עיוורון.
אתם תמשיכו להאיר ולשם כך עלכם להתעורר ולהתפכח וכן, הדבר עובר דרך הכאב העצום. השכל מגיע לתקרת יכולת ההבנה שלו, כשמדובר בחוויה קיצונית, קוטבית כמו אכזריות שכזו.
. לאורך כל ההיסטוריה תודעה אנושית פגשה את תקרת הזכוכית של האמונה, ההכרה והקבלה של מהותה של התודעה הקוסמית, האחת והאינסופית, והשלכתם עליה היבטים אנושיים.
אם זה "טוב" זה אלוהי, אם זה "רע" האל מן הסתם אינו קיים.
איך זה יכול להיות שזו דרכה של האלוהות להאיר את עיני ילדיה??
עד אשר תחלחל הידיעה הצלולה, כי לאור אין פניות אלא רצון להתפשט ולהתרחב. בתוככם כעם, היה צורך בשבר גדול, כדי שתבדקו, אם תוכלו ללכד אור לאור ולהפציע מחדש, וגם מפני שאנרגיה מיוחדת מיועדת לפרוץ ולהתרחב מירושלים, מאותם המקומות אותם הזכרנו לא פעם, ותתפשט הלאה.
זו טלטלה רבת עצמה, וכיווניה בעבורכם חיוביים על פי בחירה שלכם, ולא כי האלוהות החליטה לחוס עליכם.
מדובר בבחירה של תודעה פלנטרית שעוברת זיכוך דרככם. אתם חוד החנית, אתם השרביט והערוץ, אותו יסדתם, דרכו הובלתם ועדיין מראים אתם את האור.
לכן, מתוך בחירה קולקטיבית מתישבים הדברים, על הרצון לחיות בשלום מבפנים ומבחוץ.
יש עוד זמן שיעבור, יש עוד מהלכים ותהליכים. לו ניתן היה לרפא במחי יד את שארע ונצרב או להבטיח, כמו הורה טוב ומיטיב, כי לא יקרה עוד דב שיכאיב, לא הייתם מתנסים בהתנסות שכזו, ואתם עומדים בה בגבורה.
אף אחד לא מחליט עבורכם- הכיוון שהמערכה הזו לוקחת, הוא פרי התגייסות אורכם הפנימי ועל כך גאוותכם.
היכולת לצאת את מצרים, היכולת לצלוח מדבר, היכולת להפריח שממה, להניס עמי בראשית, שסרבו לקבל את נוכחותכם אל בינהם יכולת זו עומדת לכם גם עכשיו.
זרע האור הטמון בכם יצמח ויתפתח.
עם זאת נאמר באופן ברור: אין שינוי טרנספורמטיבי עצום מימדים שכזה ללא חוויה אנושית של פירוק ואבדן, והכאב שנלווה. לכן, בעוד שאתם אוספים את מה שיש, ואתם מתגייסים היכן שאפשר, ובעוד אתם מרפאים, חובשים, מבכים וכן, גם חוששים וחרדים, נהיה לכם לעיניים שרואות עבורכם את האור שנאסף טיפין טיפין, רגע לרגע קרן לקרן.
עוד אין הוא מבוסס, עוד הוא שואל ובוחן: האם אפשר לעלות שוב על במת המציאות ולנצח על התזמורת מחדש?
אלא שאין זו אותה תזמורת, אין זה אותו המנצח ולא תנגנו את אותם התווים.
לא רק מדינתכם תשתנה – משתנה עולם. אתם תראו אותו ראשונים, כי תראו אותו בתוככם.
חבקו את עצמכם והיו מחובקים.
בפעם הבאה ארחיב יותר על המשמעויות הפרסונאליות של תקופה זו עלינו, כאינדיוידואלים.
שבת שלום וחיבוק קבוצתי.