יש לנו "לא מודע סידרתי" , שעוסק בעבר ההיסטורי שלנו, גם דרך מגנוט ויצירת סיטואציות אקראיות (אך לא מקריות), כלומר בעלות כוונות למידה, וגם שוקד על הפירוק, של מה שלא נחוץ עוד באנרגיה החדשה.
כתבתי על כך לא מעט: זה לא פשוט, זה מאיים על הישות הפנימית, שצברה זיכרון וזהות דרך כל מעברי החיים, אך זה קורה וקוראים לזה מודעות לעצמי השלם: אישיות ונשמה.
אני חולמת אותם, את חלק ממעברי החיים שלי; זה מופיע דרך סיטואציות עם אנשים, שאני מכירה אך אין להם כל קשר לחלום כי לא מדובר בהם. הם סטטיסטיים על במת הזיכרונות האישים שלי.
הקוסמיים, תודה להם, בתפקיד פרויד; מפרשים ומסבירים את מה שאני מרימה להנחתה דרך החלומות. אני מניחה שזה קורה גם לכם בעת שנתכם.
לא פעם נגלים לי זיכרונות מגלגולים קודמים דרך תקשור, כאלו ש "יושבים" על אשכול תוכן מסוים. המעניין הוא, שהמוטיבים, שמאפיינים את האשכולות, לעיתים סותרים זה את זה. עושר של חוויות "עצמי" כל כך שונות מגוונות, ואף סותרות, במובן, שאני מתקשה לזהות בחלק מהן את מי שאני מכירה היום כ-עצמי.
ללא ספק, היו לי פעימות חיים שבהן חקרתי את נושא הקדושה; הכתיבה והמחקר של אלכימיה, מנגד, היו לי לא מעט פעימות חיים, שבהן הנשמה לא הצליחה לעמוד במשימות החיים ונכנעה- עזבה מוקדם בנסיבות לא קלות.
מבין שני הנושאים הללו, הופתעתי יותר מעושר הפעמים, בהן ביטאתי את יכולת החקירה התודעתית שלי, מאשר מהפעימות בהן התקשיתי לחוש מימוש ושלימות; פעימות של כניעה לעוצמתם של החיים, פעימות של קושי להכיל עולם רגש, פעימות שבהן עקשנות פנימית הובילה להפסד ותחושת אכזבה עצמית, ועוד. אלו נראו לי טריוויאליים יותר, משום מה.
כשהחל להגיע אשכול הזיכרונות שקשורים במה שאני עושה כעת- למען האמת הופתעתי, ולא מהעשייה אלא מכמה גדול אשכול זה.
ואללה, אני אומרת לעצמי לאחרונה, זה שינוי מרענן! כל החיים המודעים שלי אני עסוקה בללמוד וללמוד וללמוד. "תשני את זה", "תעצבי את ההוא", "אל תיכנעי שוב לככה ולפה". שנים של הסקת מסקנות והשתדלות.
מה נהייה? אני שואלת את הקוסמיים בשבועות האחרונים, תמונת העצמי הנצחי שלי משתנה כעת במהירות.
"המידע שיש לך על העצמי הנצחי הוא/היה חלקי במיוחד, ונגלה לך בכוונה כך, כדי שתעסיקי את עצמך באתגרים הרגשיים והפסיכולוגיים שהיה עלייך לעבד עד כה. אי אפשר להתמיר תודעה באנרגיה החדשה בלי שאתם פותרים את הפלונטרים הרגשיים שלכם", אמרו. "רמת ההתפתחות התודעתית כעת נשענת על זה".
אני מניחה שכמוני כמוכם. יש לכם בוודאי עושר של פעימות מפוארות, שמדגישות את ההיבטים הבולטים של עוצמות אופי הנשמה שלכם. ואיך זה קורה מבפנים?
קוסמיים:
"המוח עובר כעת שינויים לימביים", (אין לי מושג מה זה, אך לא התעצלתי וחקרתי: המערכת הלימבית היא חלק ממערכת העצבים, הכולל מבנים במוח האנושי. מערכת זו היא המקור לרגש, לזיכרון וללמידה. היא משפיעה על היווצרות זיכרון על ידי שילוב מצבים רגשיים עם זיכרונות מאוחסנים של תחושה פיסית, אנצי' "המכלול") ..
קוסמיים: "המערכת הלימבית זו המערכת המסוגלת להשפיע לא רק על עולם הרגש, המבקש התרחבות, אלא קשורה ביכולת יצירת הקשרים פנימיים של מערכות חושיות המתורגמות על ידי המוח האנושי הן למחשבה והן לרגש".
"הרעיון הוא יצירת ערוץ רחב יותר, שבו המחשבות והרגשות יכולים להשתנות. הרי ההרגלים המנטליים – רגשיים שלכם, אינם רק פרי תפישות שגרתיות ופרשנויות חוזרות ונשנות. המוח משתף פעולה בכך, שהוא מעביר תקשורת ממרכז חשיבה למרכז רגש. כשהתקשורת המסוימת חוזרת על עצמה (מחשבה מסוימת מעוררת רגש מסוים) נוצרת זוגיות, ואף תלות, שבין מחשבה או תפישה מסוימת לרגש הנלווה אליו.
כשכך קורה, לאורך זמן, ערוץ המעבר, בלשון ציורית, לא צריך לשמור על גמישות או להתרחב, הוא לומד להתאים את מידותיו בדיוק למה שנדרש ממנו, כדי להעביר תוכן מסוים ומסתפק כך.
לא לשווא גילו חוקרי מוח, כי כ-85% מהמחשבות שלכם חוזרות על עצמן במשך יממה. מעט עוסק בחשיבה חדשה או מקורית. זה כמובן אינו נכון לכולם, אלא קריאה סטטיסטית.
האנרגיה החדשה משנה את רישומיה, ובנוסף לעבודה רגשית נאותה נוצרת אפשרות של איון זיכרונות עבר. זהו פוטנציאל; מעבר חפשי, היכן שהיה בעבר מעבר חסום. זו אופציה שפתוחה בפני האנושי כעת.
השאלה היא האם התוכן יעז לעבור, במקום, שבו התרגל לראות חסימה, ליעד חדש? או- האם התוכן, עם הזמן, יכחיד את עצמו כלא רלוונטי בעודו בדרך, והזוגיות תתפרק?
פה טמון הפוטנציאל הנוכחי, של המהלכים המוחיים העכשוויים ; ההתניות המוחיות המשתנות שלכם, הן חלק מתוכנית המיועדת לשנות את פני האנושות, הגם כי התהליך איטי ומעורר שאלות.
השינוי במערכת הלימבית הוא חלק מהתהליך, בו מערכות הגוף שלכם ירטטו באופנים חדשים, ככל שקוד הנשמה נחשף ומתגלה מעבר להסוואות, שעטפו אותו לאורך הזמנים. נשאלת השאלה: האם אתם תעזו לשאול את עצמכם שאלות חדשות ו /או לתת לעצמכם תשובות חדשות"?
זה, ככה, שלא ישעמם לנו בשבוע הקרוב.
מחשבות טובות, חברים.