חלק משמעותי מהשינוי שאנו עוברים הוא תלוי הכרה: אנו מפתחים תורת הכרה חדשה שיש בה טרמינולוגיה חדשה והיא מתייחסת לדרכים חדשות דרכן אנו יודעים מכירים ולומדים את עולמינו. אישית אני מייחסת לכך חשיבות רבה ומקדישה זמן במפגשים אישיים כדי להסביר זאת.
ניסיוני מלמד אותי שהמרכיב ההסברתי הזה מאוד חשוב ועשוי להביא להקלה בתחושות הפנימיות, אם ישנן, של מצוקה, חרדה, חוסר אונים ואף חוסר הבנה.
צפוי עידן מטריארכלי מתחדש. היבטי גברי נשי מצויים בעין הסערה באירועי אוקטובר 2023 והלאה. יש בתוך ההקרבה הזו עצמה נשית. האומץ להיות במקום הזה, בזמן הזה, בעת אירוע שכזה. האומץ לעבור חוויות כה מצמיתות, מפני שהרוח יודעת את אשר היא קובעת לעצמה כהתנסות אנושית.
נשמות בעלות עצמה, שידעו כי התנסויות אלו שלהן לא יושתקו עוד, ולא יצטרפו לשרשרת החוויה הנשית הקדמונית. הן ידעו שסיפורן יצטרף בדרכו לקול הנשי בעולם כולו. הן בחרו להיות שם בדיוק כפי שגברים בחרו ליטול נשק ולהצטרף לקרב.
סיפורן של נשים שעוד ייחשף, קולן של נשים שעוד ישמע, ההצטרפות למאבק האמיץ על הבית החדש, ארצי ועולמי, כל אלו יוצרים הסללה לעצמה הנשית, שמשתתפת בבניית עולם מתחדש ותודעה משתנה."
תודעת הברק העברית- יהודית היא תודעה שלאורך ההסטוריה מסרבת להתבולל, אבל הסיבה המטאפיסית, היא רעיון העליונות שביקש לשמר את עצמו מובחן ומיוחד.יהירות וגאווה מפנים מקום לצניעות וענווה, הגם כי מורגלים אתם לחוש מותקפים על ידי העולם, וסבורים אתם כי אתם משלמים מחיר על מי שאתם.
עולמינו עובר טרנספורמציה ענקית. אם זה נכון בעינכם, איפה תרשו לזה לפגוש אתכם מבפנים?
לאן תרצו להסיע את השינוי הפנימי שלכם? מאיזו נקודה לאיזו נקודה תנועו מבפנים? אולי נעסוק פחות בשאלה: למי אני מאמין? ונתעסק ב- במה אני מאמין?
הבוחרים, גם אם באופן לא מודע, לשהות בארץ זו בעת הזו הם בעלי הזדמנות, רצון וכוונה לחולל טרנספורמציה. משמגיעים העת והעיתוי להחליף פרדיגמת חיים אחת באחרת, יבוא השבר, יבוא המבול, יבוא הכאוס ואיתו האפשרות לנפץ ולברוא מחדש".
העם היהודי הציב עצמו מבודד. לרוב מתוך פחדיו, אך גם מתוך איזושהי גאוות יכולת וחוסן, על כי ראיית המציאות הנכונה נמצאת בידיכם אך הדבר יצר עיוורון. קריסת פרדיגמות ישנות – אף אחד לא יכול היה לתאר לעצמו באיזה אופן יקרה הדבר, וזה קורה באופן הפיסי ביותר.תם תמשיכו להאיר ולשם כך עלכם להתעורר ולהתפכח וכן, הדבר עובר דרך הכאב העצום. השכל מגיע לתקרת יכולת ההבנה שלו, כשמדובר בחוויה קיצונית, קוטבית כמו אכזריות שכזו.
שלום חברים יקרים ואהובים שלי. אני יודעת שכולם מדברים על אחדות, על אמונה, על אומץ ותעוזה. כל כך הרבה אנשים מתגייסים בדרכם שלהם, לסייע להושיט
העם היהודי לא יודע איך לשבת קבע במקום אחד ולהרגיש בבית לאורך זמן. טבע הנדודים, הפיזור, הפיצול, טבוע בדמו.לאורה של תודעה עולמית חדשה, אתם יכולים לוותר על הזיכרון שפועם ודוחף אתכם להתפלג כדי ליצור פוטנציאל לנדידה חדשה. כבר אין לכם צורך לשבת על המזוודות, את מצריים עזבתם ואת המדבר חציתם. הזיכרונות העתיקים שלכם יכולים להיאסף אל הארכיוניים וניתן לכתוב לסיפור על בית חדש.
המעבר, מהולוגרמת קיום אחת לאחרת, כרוך ביכולת שלנו להתעורר, תודעתית. להתעורר פירושו להיחלץ מלולאת הזמן שהפרט/העם/העולם מצויים בה, כי בתוכה אנו חוזרים על מצבי עבר אקוטיים, אך מייחסים אותם להווה, עם כל העוצמות האפשריות ולא רואים את ההבדל בין אז לעכשיו.
גם אם עכשיו, בימים אלו, הנהרה מבפנים נדמה שעוצרת היא, כמו מתפוגגת אל ייאוש, אל כאב, אל חוסר אונים, וחוסר אמון, תתעורר היא מחדש. זו הנהרה המחוברת אל העם שלכם, שיוצא להקפה נוספת סביב יריחו.
אחד ההיבטים של המצבים "הפתולוגיים", המוכרים לכם כפסיכוזה או דיכאון ועצב עמוק, נוירוזה, חרדה גדולה וכדומה, קשור בכך שהנפש מבפנים יצרה פער, רווח, בחיבור שבין האישיות והנשמה.
השינוי במערכת הלימבית הוא חלק מהתהליך, בו מערכות הגוף שלכם ירטטו באופנים חדשים, ככל שקוד הנשמה נחשף ומתגלה מעבר להסוואות, שעטפו אותו לאורך הזמנים.נוצרת אפשרות של איון זיכרונות עבר. זהו פוטנציאל; מעבר חפשי, היכן שהיה בעבר מעבר חסום. זו אופציה שפתוחה בפני האנושי כעת.
תחושת הצורך להתכנס מבקשת מכם לשתף פעולה עם זמן, שכמו עוצר מלכת ברמה האנושית, אך ממשיך בתנועה מעגלית ברמה היקומית. זה "זמן ביניים" בין מימדים, בין גרסאות של העצמי וביטויו, זמן שבו הנחש משיל את עורו, כדי לחשוף את העור החדש.
מה שרשום באופן מסוים, נמהל באפשרויות החדשות. אנרגיה כשהיא נמהלת בתוך "יש" מסוג חדש, היא משנה את מהותה ואת כיווניה.הקסם של שינויי רישומי העבר נחוץ כדי שיחדל מלאחוז בכם כקרמה פעילה. הוא שייך להתמרה התודעתית שלכם, כך שמרכיב הגל יתרחב בתוככם, ביחס למרכיב החלקיק והעתיד יהיה בן חורין וחפשי.
הקצוות מתעוררים, זיכרון של עם, היודע את עצמו כנבחר, בציון השוכנת בדד ומוגנת על ידי שכינת האל. ציון המלוכנית, המשיחית, המקודשת בבתי מקדש, וככל שצרים עליה ומנסים לנתץ מתחזקת תחושת המלוכנות: ציון בגדולתה. המאבק בתוככם הוא על תפישת השומרים. מיהו השומר האמיתי על תודעת ציון? מיהו שמגן על ההתעוררות הנכונה? מיהו שיודע את סיפור האמיתי, אשר עליו תודעת שומרים מגנה בחירוף נפש? יש לכם תפקיד עולמי והוא הסטה של תנועה אנרגטית אדירת מימדים אל עבר הכרה מחודשת בחירותה של תפישת האלוהות. משאלוהות כבר אינה נתפשת כמגולמת באדם (מלך הנבחר על ידי האל) בקבוצה מסוימת (דת) בתפישה אחת (פוליטיקה) במבנה (בתי כנסת כנסיות וכו) או ברעיון מסוים שאחריו נוהה הקהל.
