מהנהר ועד לים – העולם כולו נגדנו
הקוסמיים אומרים שהיקום עוקב בסקרנות אחר האופן בו הפלנטה המיוחדת הזו קובעת את עתידה.
אתם כבר יודעים: כל מה שיכול להתפרק נמצא בסכנת פירוק. אין יותר פוליטקלי קורקט באף תחום.
יש רצון לפרק לחלקיקים הכי קטנים את מה שנתפש כמחייב. כל מה שבעבר היה עליו טאבו, מקבל תנופת פירוק אדירה מכוחות פנימיים, שמצויים אצל כל אחד ואחת, אלא שאנשים לא תמיד מוכנים לרתום את הכוח המפרק למען עצמם. הם רותמים אותו בחוץ, למה שנראה להם אפשרי, לא בהכרח נכון.
אנחנו משתוממים אל מול גל האנטישמיות הגואה. הוא לא רק אנטישמי, הוא פרו פלסטיני וזה לא אותו דבר, הרי האנטישמיות קיימת היתה מאז ומעולם.
אם נצא רגע מהראייה המדינית פוליטית שלנו, כישראלים וכיהודים, ביחס למי צודק, מי קורבן ומי מקרבן, אפשר להביט על תהליך ההשתנות העולמי, ככזה, ששואף לפרק כל מה שנתפש כ"גרעין קשה". כל מה שיש לו זיקה מאוד פרטיקולרית, מגובשת, ייחודית, כזו שלא נטמעת.
ואנחנו, מה לעשות, כאלה. גרעין מגובש ועקשן עם זהות ייחודית שאינה נטמעת.
אנשים, אזרחי העולם, לוקחים את הרעד הפנימי שהם חשים באופן אינטואיטיבי בתוכם, נגזרת של התהפוכה האנרגטית ושינוי התנודה, ובמקום להביט פנימה ולשאול: מהו הגרעין הקשה שלי שדורש פירוק? הם רותמים אותו למה שנראה להם אפשרי להצטרף אליו בחוץ.
זו תקופה סוערת מבפנים ומבחוץ, והרבה תודעות מגיבות לאנרגיה החדשה בחשש ובפחד מפני השינוי (ראו מאמרים קודמים על שינוי יחסי אישיות -ונשמה), ויוצאות למסע הגנתי שמוחצן במקום להיות מופנם.
יחד עם זאת- אנחנו לא הצדיקים בסדום, אנחנו לגמרי לא קורבן של העולם העיוור, יש לנו צורך אדיר בפירוק משל עצמינו, והתנופה הזו ראוי שתשרת אותנו לצורך מודעות במקום לטובת קורבנות.
הנה הקוסמיים על האנטישמיות הגואה:
"גם כאן במדינתכם ישנו עדיין עיוורון למה שדורש פירוק ולכן אתם בעיצומו של תהליך קריסטליזציה מורכב ותובעני. (ראו מאמר אחרון). על בשרכם אתם לומדים עד כמה קשה לפרק תפישות, דפוסים, הרגלים, מה שמרגיש כמו תרבות פנימית, לצאת לדרך של שינוי שממנה יכולה לצמוח התמרה מאירת עיניים.
אבל- יגיע הרגע שנושא יחס העולם לאנטישמיות הגואה יגיע לכלל פיצוץ.
זה יגיע באופנים ציבוריים, במהומות, כתבות תקשורתיות, השתלחויות, וזה יצא החוצה יותר ויותר. זה יפסיק להיות מערך הגנתי או הסברתי, במטרה למזער נזקים של מה שמתרחש כעת, כשהעולם, נדמה שהופך אנטישמי באופן חסר תקדים.
מבחינת היהדות המקומית והעולמית, כשימשיכו האירועים, ותמשיך התסיסה, יוסרו הכפפות ויקרו דברים; לא כולם יהיו סימפטיים, ויהיו מחירים.
עם זאת, סוג של גוון אמת חדש ולא מוכר, יצוף ויעלה על פני השטח. גוון של נוכחות שטרם הגעתם אליו.
הייתם התנצלותיים והייתם התקפיים, אבל השיח יהיה על: די ליהודי, שצריך להגלות את עצמו שוב ושוב מפחד הפרעות. מארצו, מדתו, מתרבותו, הגליה מתפישתו את עצמו כחלק אינהרנטי ואינטגרטיבי מן העולם כולו.
תתפרץ לבה והעולם יהיה כמרקחה. יאמרו ויעשו דברים, אולם הר געש זה לא יפרק את העולם ולא אתכם.
דינו להירגע כמו כל הר געש. הלבה תזרום, תצטנן, תתקשה, וניצנים של סטטוס קוו אחר יתפזרו על פני התרבות האנושית העולמית.
עוד זמן כדי לסעור, לרגוש ולהתפרץ, ואז להניח יסודות חדשים, לתרבות העתיקה, שתמצא מקום יותר שייך ואסוף בקרב עמי העולם.