לצפות בשמיים מוצפים במטחי טילים איראניים

זה היה מחזה סוריאליסטי לא? לשבת ולצפות בשמיים מוצפים במטחי כל טוב איראני, ולראות איך הם מתפוגגים מיורטים נופלים, כמו נשמטים חסרי כיוון ומטרה.
זה ללא ספק לילה מיוחד במינו ויש לו כנראה משמעות הרבה יותר נרחבת מאשר צבאית פוליטית וכדומה. הנה מה שרוצים הקוסמיים לומר לנו על אותו לילה.
"יש צורך לעצור רגע , להבין ולהכיל, את שאירע, ואת המהפך שהתחולל בקרבן של נשמות, שגורלן במעבר החיים הזה קשור בגורלה של מדינת ישראל.
השמים סביב מדינת ישראל הוארו באורם של מטחי טילים, ארוכי טווח, ששוגרו ממדינות עוינות ופגשו ביכולת אלוהית.
כל המתרחש סביב קיומה והישרדותה של המדינה, בוודאי אירועי השנה האחרונה, יד אלוהים היא.
הכוונה היא לאנרגית האל, הבריאה שקשורה לעולם שלכם, על כל המתרחש בו, משחר הקמתו, בכלל זה גורלו של העם היהודי ומדינת ישראל.
אתם עוברים תהליך של הזדככות פנימית, התגבשות, קריסטליזציה.
רמות של תודעה קניינית מתפרקות בכם.
תודעה קניינית – הכוונה היא לאותו איסוף פנימי, של אינספור מעברי חיים, של תודעת העם היהודי, כולל הקמת המדינה.
איסוף קניין במובן של דת, תפישה ומקום.
תודעת הקניין קשורה למחשבה שהאקסקלוסיביות, השונות, הזיכרון שמרכיב ומשמר את השונות הזו, כל אלו צריכים להשאר מגובשים מגדירים ומלווים את מהותכם.
כשתודעת קניין אינה מותמרת, העולם אינו יכול להמשיך ולקדם תהליכי התעלות.
תודעת קניין אינה מסתפקת בתחושת זהות לאומית או תרבותית של עמי העולם, היא אוחזת בתפישות, מהלכים, זיכרונות שהתקדשו והפכו למוצגים מוזיאונים יקרי ערך, בהם אסור לגעת.
כל עם מחזיק בתודעת קניין משל עצמו ; המסע לקראת אחדות התודעה מעורר קושי מאבקים והתנגדויות ברחבי העולם, כפי שאתם רואים. אנרגיה עתיקה אינה נכנעת לחדשה בקלות.
בני אדם הם בני אדם, לא משנה בני איזו דת הם אך ראשון להתפרק מתודעת הקנין הוא העם היהודי.
אחד המוטיבים של היהדות כפילוסופיה קדומה הוא מוטיב מנחיל, מלמד ומורה.
רוח מובילה, שלעיתים מלווה בכאב ובסגפנות מסוימת של המורה, כשהוא נוכח שהלומדים אינם יכולים לעקוב אחריו כראוי.
כדי להמשיך ולהיות מובילי התודעה הזאת, גם אתם בני אדם כמו כולם,
צריכים לעבור התגבשות חדשה שיוצרת בהירות וצלילות – חלק מזה אומר התפרקות מתודעת קניין נאספת.
תודעת הקניין שמדברת על אקסקלוסיביות, ותחושה של ייחודיות מעבר לקיים, ולאמיתי, כמו גם הצמדות והאחזות ברעיונות שכבר אינם משרתים את העם והמדינה.
בשל כך, ליל מטחי הטילים, הוא הלילה שבו אתם עוברים שלב בקריסטליזציה התודעתית הזו, ומבינים שמומחים ומוכשרים שכמותכם- הצלחתם לפתח מנגנוני יירוט והגנה מהמעולים והמובחנים. עם זאת, לילה שכזה לא היה מתרחש ומסתיים כך, מעל ראשה של כל מדינה אחרת.
זה קרה אצלכם, וזה מעביר דף – בדברי תולדות הנוכחות שלכם.
אפשר להביט על האירוע הזה מכל מני זוויות:
צבאית, לאומית, בין לאומית, פוליטית, רגשית וכו וכו.
אנחנו מציגים את החיבור למהלכיה של תודעה אינסופית, שאתם חלק ממנה, שאומרת שאתם עוברים התעלות שכרוכה בהתפרקות לקראת התגבשות חדשה.
לכן זה יהיה לגיטימי להבין את הלילה המיוחד הזה – כלילה של שינוי פאזה,
של טיפוס מדרגה בינכם לבין עצמכם.
איך זהה קשור אל כולכם?
כל מי שמתגורר במדינת ישראל צריך היה להשתתף במהלך הזה, להציג את נוכחותו והשתתפותו האנרגטית התודעתית, את ההיבטים הלא נראים לעין.
צריך היה להתגבש כרוח אחת, צריך היה להגיע להסכמה וכך קרה.
התודעה שלכם איננה מנותקת ואיננה נפרדת מתודעת הכדור או מתודעת השלם.
הלילה הזה הוא הנפנוף האלוהי לתהליך שאתם עוברים, גם אם לא בקלות, שכן מדובר בפירוק יסודי של הרבה תפיסות.
כולכם חלק מזה גם אם לא לחצתם על מתג היירוט.
המחייה והמגורים כאן, הצורך להכיל את המציאות הזו ולעבור את התהליכים הפנימיים הללו.
הכל כל כך דורשני, כל כך מאתגר ומורכב.
חלק מהאנשים מרגישים שהם לא יכולים להמשיך לחיות כאן, במקביל חלק מהאנשים מרגישים שהם לא יכולים ללכת מכאן.
זה דורש לא רק אנרגיה במובן המקובל עליכם,
הרבה מעבר לזה –
זה משתמש בפוטנציאל התודעתי שגלום בהוויה ארץ ישראלית.
אתם כולכם מרכיבים, גם את מה שהיה וגם את פוטנציאל ההסתברות העתידי.
אתם יודעים שזו תקופה של מזיגה, הזמנים הם אינם ליניאריים יותר,
העכשיו מכיל את הכל.
להסביר לחלקיק שהוא מורכב גם מזיכרונותיו, וגם ממסלולי העתיד הפוטנציאלי שלו, זה לא דבר פשוט, ועם זאת – לתודעה אין זמנים.
עליכם להביט על עצמכם כעל מהות שלמה גם אם מגוונת.
מרקם שלם שאי אפשר להפריד בין היבטיו – התודעה הצרופה איננה מפוצלת.
כולכם מגויסים לתהליך הקריסטליזציה הנוכחי וההוויה המיוחדת הזו מקרינה על העולם כולו, גם אם לא תמיד העולם מבין מה הוא רואה ומה באמת קורה."
אני רוצה לחדד משהו שהוא אולי הרעיון המרכזי במאמר הזה, והוא לא השמירה או ההגנה האלוהית, אלא התהליך הפנימי שלנו.
הרעיון הוא שהגענו לשלב תודעתי שבו יצרנו ביחד, דרך תהליך הקריסטליזציה שלנו, תודעה חדשה.
המושג: "יד אלוהים" אינו דתי, לאומני או מתייחס לאל שמגן על עמו הנבחר. לא ככה.
ב-יד אלוהים הכוונה לכך, שאנו מתקדמים בתהליך ההתעלות התודעתית שלנו עוברים שלב של קריסטליזציה, כלומר של רכישת צלילות ובהירות לגבי המהות האותנטית שלנו וממשיכים לפרק קניין שלא רלוונטי לנו יותר.
מי שטרם קרא את המאמר הקודם שלי על פיצול התודעה השומרת , סיפור אברהם שמשלח את הגר וישמעאל למדבר, ממליצה להעיף מבט, הדברים קשורים.
התודעה הקולקטיבית שלנו יצרה את האפשור הזה (כמו אחרים), היא פגשה הסתברות מציאותית אחת מני רבות, ונוצרה וודאות. מדובר ביצירה קולקטיבית.
זה בפירוש לא המצב של "העם הנבחר שלא קורה לו מאומה כי הוא מוגן". כולנו ראינו שיש למציאות וליקום דרכים לעורר כל תודעה לתהליכיה.
 

תגובה
שיתוף