יש להבחין בין שתי תבניות אנרגטיות, ישנה וחדשה, שמצויות בסינכרוניזציה עם תדרי הגוף הפיסי, ואשר כעת נעות ממקומן לאור השינויים הפנימיים והחיצוניים.
התבנית האנרגטית הבסיסית של מוטיב האהבה: היכולת לאהוב ולהיות נאהב, היא במקור תבנית לא אוטונומית אלא תבנית נשענת.
כשמשתנה תנודה נחשף בתוככי הלא מודע הנשמתי מקור הבית הפנימי. נחשף רובד אלוהי שלא היה גלוי קודם מתחת לכל השכבות והזיכרונות שלכם .
כשתנודה משתנה, תודעה מרחיבה את השיטוטים שלה, את הנוכחות שלה, את יכולת ההתקשרות והמגנוט שלה. הרוח מוכיחה לעצמה, שהיא יכולה לעבור דרך דחיסות, שקודם לא יכלה לעבור דרכה.
"צפויה סערה שהיא מדינית, פוליטית, שתטרוף את כל הקלפים ותעשה ניסיון נוסף, לפצל, לחלק, ליצור בינכם ים שמתפצל לשניים. הפיצול טומן סכנה של העמקת ההבדלים בין רצונות וכיוונים, שגם כך נמצאים על קצה, על בלימה מסוימת".
יגיע הרגע שנושא יחס העולם לאנטישמיות הגואה יגיע לכלל פיצוץ.הייתם התנצלותיים והייתם התקפיים, אבל השיח יהיה על: די ליהודי, שצריך להגלות את עצמו שוב ושוב מפחד הפרעות. מארצו, מדתו, מתרבותו, הגליה מתפישתו את עצמו כחלק אינהרנטי ואינטגרטיבי מן העולם כולו.
זה היה מחזה סוריאליסטי לא? לשבת ולצפות בשמיים מוצפים במטחי כל טוב איראני, ולראות איך הם מתפוגגים מיורטים נופלים, כמו נשמטים חסרי כיוון ומטרה. זה
פיצול מדברי היסטורי זה, שאברהם אבינו נוקט, מפצל את התודעה הקדומה, המהלכת כבני אדם דאז, לשני היבטים משמעותיים: חלק אחד נותר מחובר ונשען על דמות האב, כלומר על הסמכות, על הזכאות, על הדין והצדק- שלו, של בית האב.
היבט תודעתי שני יצא למסע של חיפוש משענת, תוך הישרדות, כשהוא מלקט התנסויות מפה ומשם, לומד את מהמורות החיים על בשרו ומבין שהוא צריך להמציא את סמכותו מתוכו.
שני היבטים אלו הם היבטים משלימים, ומקורם באותו בית אב בדיוק, כפי שמקור כל הנשמות הוא באותו יקום.
שינוי תנודה הוא שינוי הוויה. פחדי הנשמה הפ אור שהפך לצל של עצמו בעת הפיצול הראשוני מהאלוהות. שכל לוגי והסבריו צריכים לפנות מקום לאינטואיציה, לתחושות.
אם כל מה שיכול להתהפך אכן עושה זאת, למה שלא נפרע קצת סדרי בראשית ביחס לדפוסי השכל והרגש שלנו. המאמר שלפניכם, מתוך דברי הקוסמיים השבוע,
בהעדרה של מודעות, מערכת הייחוסים הרגשית שלנו נותרת מצומצמת, מסתובבת סביב אותן האפשרויות. גלי כבידה מסוג חדש, יוצרים אתגר סיננכרוניזציה מסוג חדש, שהמערכת הביולוגית שלכם אינה מכירה מאף ייחוס אנושי קודם. אתגר שהיא צריכה להתמודד איתו בלא שהאדם ידע עם מה הוא מתמודד.
הם יוצרים תחושת כובד, תחושת שקיעה, נסיגה לעיתים, עצב וכדומה. רגש או תחושה שמתעוררים ואשר אינם מעוגנים בהכרח בסיבה ותוצאה ממערך החיים המוכר.
קורס חדש: דצמבר 2025 מעבר לאשליה: ממאבק פנימי לטרנספורמציה במציאות האנושית זהו קורס, שמעלה שאלות מהותיות על ההבדל, בין מה שאנחנו חושבים כמציאות,
חלק משמעותי מהשינוי שאנו עוברים הוא תלוי הכרה: אנו מפתחים תורת הכרה חדשה שיש בה טרמינולוגיה חדשה והיא מתייחסת לדרכים חדשות דרכן אנו יודעים מכירים ולומדים את עולמינו. אישית אני מייחסת לכך חשיבות רבה ומקדישה זמן במפגשים אישיים כדי להסביר זאת.
ניסיוני מלמד אותי שהמרכיב ההסברתי הזה מאוד חשוב ועשוי להביא להקלה בתחושות הפנימיות, אם ישנן, של מצוקה, חרדה, חוסר אונים ואף חוסר הבנה.
צפוי עידן מטריארכלי מתחדש. היבטי גברי נשי מצויים בעין הסערה באירועי אוקטובר 2023 והלאה. יש בתוך ההקרבה הזו עצמה נשית. האומץ להיות במקום הזה, בזמן הזה, בעת אירוע שכזה. האומץ לעבור חוויות כה מצמיתות, מפני שהרוח יודעת את אשר היא קובעת לעצמה כהתנסות אנושית.
נשמות בעלות עצמה, שידעו כי התנסויות אלו שלהן לא יושתקו עוד, ולא יצטרפו לשרשרת החוויה הנשית הקדמונית. הן ידעו שסיפורן יצטרף בדרכו לקול הנשי בעולם כולו. הן בחרו להיות שם בדיוק כפי שגברים בחרו ליטול נשק ולהצטרף לקרב.
סיפורן של נשים שעוד ייחשף, קולן של נשים שעוד ישמע, ההצטרפות למאבק האמיץ על הבית החדש, ארצי ועולמי, כל אלו יוצרים הסללה לעצמה הנשית, שמשתתפת בבניית עולם מתחדש ותודעה משתנה."
תודעת הברק העברית- יהודית היא תודעה שלאורך ההסטוריה מסרבת להתבולל, אבל הסיבה המטאפיסית, היא רעיון העליונות שביקש לשמר את עצמו מובחן ומיוחד.יהירות וגאווה מפנים מקום לצניעות וענווה, הגם כי מורגלים אתם לחוש מותקפים על ידי העולם, וסבורים אתם כי אתם משלמים מחיר על מי שאתם.
עולמינו עובר טרנספורמציה ענקית. אם זה נכון בעינכם, איפה תרשו לזה לפגוש אתכם מבפנים?
לאן תרצו להסיע את השינוי הפנימי שלכם? מאיזו נקודה לאיזו נקודה תנועו מבפנים? אולי נעסוק פחות בשאלה: למי אני מאמין? ונתעסק ב- במה אני מאמין?
הבוחרים, גם אם באופן לא מודע, לשהות בארץ זו בעת הזו הם בעלי הזדמנות, רצון וכוונה לחולל טרנספורמציה. משמגיעים העת והעיתוי להחליף פרדיגמת חיים אחת באחרת, יבוא השבר, יבוא המבול, יבוא הכאוס ואיתו האפשרות לנפץ ולברוא מחדש".
