האם מוח בקופסה יודע שהוא בקופסה?

כתבתי על זה בעבר בהקשרים שונים, אך הפעם מתלווה לשיח שלי עם הקוסמיים אנקדוטה משעשעת, מסונכרנת להפליא עם אירועי המציאות של הימים האחרונים. תיכף.

"פרעות בעולם המנטלי האנושי, מבקשות מהנוירונים במוח שלכם לעבוד אחרת, כדי לאפשר חשיבה מחוץ לקופסה" הם אמרו. מי לא מכיר את הביטוי הזה, שמתייחס לחשיבה יצירתית בעיקר. "אחרי הכל, איך תפתחו את עצמכם לפוטנציאלים חדשים, אם כל מה שתחשבו עליו הוא ואריאציה על מה שכבר עבר במחשבה שבתוך הקופסה?" צודקים.

כאשר אנו חושבים על משהו, ההיפוקמפוס (איזור במוח שאחראי על זיכרון לטווח ארוך) מחפש מידע רלוונטי מהעבר ( שימו לב: מן העבר), כדי לעזור בעיבוד המידע החדש. כאשר אנחנו חושבים על נושא מסוים, הקורטקס הקדם-מצחי שולף מידע מהזיכרון, מנתח אותו ומעריך אפשרויות. אבל לא רק- תפקידו הוא גם ל לסנן רעיונות "לא הגיוניים".

"חשיבה מחוץ לקופסה פירושה, שאתם תסכימו ותשכילו לאפשר למחשבות פנטזיונריות לא הגיוניות, ביחס למציאות שלכם, לפרוץ את סנן הלא הגיוני, כדי למצוא אחיזה מנטלית".

(אני מודה שפה עצרתי כדי לבדוק אם אכן זה מה שנאמר או שזו מחשבה פנטזיונרית שעברה בקופסה הפרטית שלי).

"מחשבות מסוג זה, תהיינה חדשניות מצד אחד, ובמקביל עלולות להיות לא הגיוניות בעליל, ביחס לפוטנציאל המימוש שלהן. הן יסללו דרך, גם עם איטית, אל ההכרה המודעת ואל יכולת הבחירה האנושית: האם לממש ולהגשים? או להסיט את תשומת הלב למקום אחר".

כל זה מגיע לפני יומיים, ובעוד אני עסוקה בשאלה איך אני יכולה להדגים מחשבה לא הגיונית שנשמעת פנטזיונרית, אבל בכל זאת קשורה למציאות אפשרית, מודיע טראמפ שארה"ב מתכננת להשתלט על רצועת עזה, לארגן לכל תושביה רילוקיישן ולהפוך אותה ללא פחות מאשר- רביירה יפהפייה.

הוא גם הודיע בביטחון רב שהשכונה תקלוט אותם.

ימים יגידו אם זו פנטזיה לא הגיונית בעליל, או מחשבה בעלת פוטנציאל התממשות קיומי. אני נזהרת בדבריי מאז התקשור הזה.

עקרונית, אם כל המחשבות ה "לא הגיוניות בעליל" היו חוצות את סף ההכרה האנושית בצורתן הגולמית, כמו ביקום, סביר להניח שהיו מזכות את בעליהן בחדר עם נוף באחת המחלקות הפסיכיאטריות, ברם- לא מדובר בפסיכוזה. מדובר בכך, שכדי שפוטנציאלים חדשים באמת- (זיכרונות ממה שעוד לא היה) יחצו את סף ההכרה, ויעברו מרעיון להתממשות, הן לא יכולות להיות תוצר השילוב של חדש עם זיכרון.

ברגע שהזיכרון מתלווה לרעיון חדש הוא אולי חדש, אבל לא חדשני. יוריקה! לא מבוסס על זיכרון. זו אינטואיציה טהורה שחוצה את סף ההכרה הלוגית, והופכת לממשות מהסוג של- "כזה עוד לא היה".

אז כדאי שניקח בחשבון, שהחוויה המנטלית שלנו משתנה כעת, יחד עם שינוי הפעילות המוחית, שינוי שטרם ניתן לעמוד על טיבו בכלים מדעיים מקובלים.

"מוח שעובר שינויים מסוג זה, מתמיר את יכולתו לאפשר תנועת נוירונים וטרנסמיטורים מחוץ למסלולים הקבועים והמוכרים, שמייצרים את חווית העצמי המוכרת. אחרי הכל- אני חושב משמע אני קיים" (דקארט).

המחשבה הקוסמית משתנה, ומשנה סדרים ביקום- שינויים אלו מגיעים עד פה. מוח תחת שיפוצים קוסמיים, משנה את סדרי התנועה הפנימיים שלו. מדובר בתהליך שמשלב הפעלת רשתות עצביות שונות, והפעלת רשתות קישוריות אחרות במקביל, מה שמביא לגמישות מוחית מוגברת, תוך שימוש באזורים רבים במוח בו-זמנית.

כדי לפרוץ את הקופסא ולחשוב מחוץ לה, יש צורך להפעיל אזורי מוח, שמסוגלים לבצע דיכוי זמני של החשיבה הביקורתית.

"מוח בקופסא" הוא מוח שיכול לייצר וריאציות מחשבתיות מהסוג המוכר, תוך שהוא משוכנע שהוא פועל בחירות גמורה.

המהלך של פריצת הכספות המנטליות, הוא מהלך חשוב מעין כמוהו, אך כפי שאנו רואים לא ניתן לשלוט בו- אחרת אין זו הרוח שמובילה את תנועתה מעבר למגבלות החומר.

מטפלים: זו תקופה שכדאי לעודד בה את המטופלים שלכם לפרוץ מסגרות של חשש ופחד, של סטיגמות וסטריאוטיפים, של כאב ותסכול, שמתחפשים להרגל, לשגרה, למציאות של "ככה זה".

נכון, זה בדרך כלל מה שאנו עושים בקליניקה שלנו, אלא שכעת כדאי לספר למטופלים שלכם, שיקום שלם יתגייס, כדי לסייע להם למצוא דרך חדשה, אם הם חפצים בה.

שבת שלום.