אש הטרנספורמציה: על משמעותו המטאפיזית של התהליך שישראל עוברת
שלום כולם
ימים מופלאים, ימים מיוחדים מסדר גודל שלא היה כמוהו.
כדרכינו פה, נציץ אל עבר התהליכים "שמעבר לתהליכים". נשתמש בחלק ממידע שכבר נמסר פה ולא פעם אחת, וזאת כדי לבסס את ההיערכות הפנימית שלנו למה שמתרחש.
כרגיל, כשנמסר מידע, אין אנו יודעים מה טווח ההתיחסות שלו. על פניו הוא נוגע במציאות של אותו רגע אך במבט לאחרו נפרשת יריעת משמעות הרבה יותר רחבה.
לכן, אני מביאה כאן את דברי הקוסמיים מתוך הפוסט: "המקור הוא אש גדולה"
ולכך אצרף מידע שנאסף ביומיים האחרונים.
הנה:
"אתם אמנם עוברים מסע לא קל, אך כדרככם – התוצרים של מה שאתם חווים מוקרן לעולם כולו, שישתמש בעתיד במה שאתם סוללים עבורו."
בראייה מטאפיזית, מתוך תנועת היקום, אתם מטלטלים את השכחה הקולקטיבית של עולם שלם.
המקור הוא אש גדולה- ורק אש יכולה להכיל את הסתירה הזו: היא קיימת, בוערת ונוכחת, אך בו בזמן מכלה את כל מה שמתקרב אליה.
האש היא ביטוי קיומי ליש-ולאין גם יחד.
מה שמתרחש במדינתכם כעת הוא מצב של בעירה — שבכוחה לברוא יש חדש.
אש אוחזת בעולם כולו: היא מכלה, אך גם פותחת פתח לבנייה חדשה.
המעבר שמתרקם במהירות אינו פתרון אגדי של "סוף טוב – הכול טוב", שבו טובים מנצחים רעים עד קץ הימים.
זהו מסלול אחר: מסלול שבו המדינה מחליפה את עורה, משתנה מן היסוד — גם אם מתוך הרמץ והגחלים שאתם מציתים כעת, במו ידיכם".
אתם בכור היתוך. (אפרופו כור גרעיני).
והשאלה שנשאלת היא:
האם תדירויות האור החדשות הן הזמנה מפתה?
משחק קוונטי שבו ניתן "להפעיל קרוסלה" בכוח המחשבה, להתנועע בחופשיות ולחייך אל תוך המציאות המתחדשת?
או שמא זו חשיפה מאיימת, אלומת אור ההופכת למהלומת אור – ומערערת כל מה שידוע וקיים?
ההסכמה להיחשף לאלומת אור, ולא למהלומת אור, פותחת פתח לעולם חדש.
ימים אלו הם ימי סער, סערה לוהטת, לבה רותחת.
הלבה הזו לא רק שורפת – היא מתיכה, ממיסה ומשנה צורה לכל מה שהיא נוגעת בו.
וזה בדיוק מה שהיקום מבקש שיקרה.
הסערה הזו הכרחית.
כור ההיתוך הזה – לא גרעיני, אלא תודעתי – מחולל תהליכים רבי עוצמה שמשנים את פני הארץ.
מתוך ההיתוך הזה, יקומו ממסדים חדשים:
בתחילה קטנים, מוגבלים, כפרוזדור צר – אך כמו מעיין מתגבר, תזרום הלבה התודעתית הזו, תפרוץ את ספו של המסדרון, ותשנה את פני המציאות לבלי הכר.
כל מי שמסכים מרצון להתעוררות פנימית, יינשא על גלי השינוי למציאות חדשה – צלולה, מפוכחת, מדויקת יותר.
זו מציאות של הארה שנולדה מתוך יכולת להכיל את האור.
בני אדם, קבוצות, או תודעות שבחרו – במודע או שלא – להתנגד להתעוררות הזו, ימצאו עצמם מתמודדים בדרך שונה עם הרתיחה, ההתכה, ועם עצם התפיסה שה'אין' מחולל מתוכו 'יש' חדש.
לא היו ימים כאלה בארץ הזו.
אתם חלק מצביר נשמות מוארות, שהכינו עצמן למעבר.
אתם שותפים פעילים.
אתם הלפידים הבוערים – שלא נכלים – המאירים וסוללים דרך.
יש צורך אדיר בהתעוררות הלפידים:
כל אדם שמתעורר – כל נשמה שמוארת – מצטרפת לחיל האור.
היא מניפה חרב של אור – לא חרב של הרס ורצח.
וכך, נוצר מחנה חדש: מחנה שנושא חרבות אור מעל ראשו ומטמיע בפעולתו את המציאות החדשה.
יש מחוללי אור. ויש מטביעים אותו.
האדוות של ההארה מתפשטות, גם אם לאט ובאיטיות.
עוד יחלוף זמן עד שתשטוף הארה זו מקומות נוספים.
אבל אתם – כשאתם מתעוררים – הופכים לאבוקה. לפיד. פנס בוער.
וכאשר היקום מחליט להפנות אור חדש אל פלנטה מסוימת – את התהליך הזה לא ניתן עוד לעצור.
קחו שמחה. קחו גאווה.
יש לכם חלק בתהליך טרנספרסונלי נדיר.
העולם זקוק ללפידים שלכם.
אין ספק, החברה התפייטו פה, אבל נראה שהמעמד הנוכחי מבקש זאת.
כמתקשרת איני עוסקת בעתידנות- אני עוסקת בהתפתחות לכן אומר באופן המוצנע ביותר שאיני רואה שבועות כאלה.
הרבה פחות…
שמרו על עורכם ועל אורכם.
ליאורה