מוח שאינו עובד יותר על מקצבי חרדה או פחד

ממה אני מתרגשת בזמן האחרון? מהאופן בו אני חווה, דרך עבודתי, איך אפליקציות מוחיות מגבילות, משתנות ומוותרות לי. מוותרות על האחיזה המנטלית תפישתית של נתיב ההגשמה שמבוסס קרמה.

כשהרעיון הקרמתי מתפוגג ובני אדם ניצבים לפני אפשרויות נרחבות יותר אני שומעת את הקוסמיים מוסרים מידע בסגנון: "מה שלא יכולנו למסור לך קודם" או "אלו תכנים שהנשמה חסמה עד כה". וזה מרגש.

כמה טוב, שאין למתקשר (המיומן) שליטה על התוכן המתוקשר, ושהוא לא סר למרותו של השכל הישר. מטאפיזיקאי, אמור לא רק לא לפחד מכך, אלא אף לעודד עצמו לסטות מתפוקות השכל הליניארי, שיכול לחקור רק מה שכבר ישנו, ולאפשר את האקראי והלא ניתן לניבוי.

לא צריך להרחיק לכת למעבדה הקוונטית, כדי לבדוק שוב את קפיצת האלקטרון הלא צפויה. צריך רק להביט בפתיחות על יכולת המוח להיות בקשר מגוון עם אנרגיית היקום האין סופית.

אלו הם זמנים מרגשים מאוד, לא פשוטים אך מרגשים, ואני בוחרת להתייחס לשני נושאים היום, שאספתי מהשבועות האחרונים, אחד "רציני" השני קליל.

אני בת מזל בתולה, אז מתחילים מה"רציני".

ידוע לנו כבר כי עיכול האנרגיה החדשה הוא תהליך ארוך, שמשנה עולם וחיים, והוא מתרחש בהדרגה הכרחית. מבחינת התמורות שכבר מתרחשות, בעולם התפישתי והרגשי, הרי אי אפשר לנטרל ולפוגג את מאגר הזיכרון הנשמתי בבת אחת: האפקט הפיסי והרגשי יהיה בלתי נסבל. אף אחד לא יכול להתכייל באופן הזה.

ההערכה שלי היא כי רגשות, למשל, ינוטרו על ידינו מחדש מבחינת המוח. אני לא ממש יודעת עדיין איך ובאיזה אופן, אבל אני כן אני ערה לאופן שבו הגישה למאגרי מידע אישיים פוסט- קרמתיים שטרם ראו אור, יוצר "קפיצה" בשינוי הכרתי ורגשי.

אין ספק ששינוי רגשי לא נולד עם הטיפול הפסיכו רוחני או הטראנספרסונלי, אבל אני מתייחסת לכך ש המוח האנושי מגלה תפוקות חדשות, והוא כבר מתפקד אחרת. עם האנרגיה החדשה הוא נמצא כעת בתקופת הסתגלות.

לא מעט התייחסתי כאן לוויתור על פחדים נשמתיים, כאחת התפוקות המשמעותיות של התפתחות פסיכו רוחנית בעלת זיקה מטאפיסית. ככל הידוע לי, המוח שלנו כבר מתחיל להתאים את עצמו מבנית ותפקודית, לניטור המציאות, שלא דרך פחדים מבניים. (קרמתיים, עתיקים וותיקים ונחושים). לא הרבה מסוגלים לכך וזה להערכתי יעד רחוק שהופך אפשרי.

מוח שאינו עובד יותר על מקצבי חרדה או פחד משנה תנודה כתוצאה משינויי תפישה ורגש עתיקים שכעת מתאפשרים, ולכן מסוגל להשתתף ביתר מרץ, אם תרצו, בעדכון והטמעה של האנרגיה החדשה. האנרגיה החדשה היא המרכיב הסודי, game changer, שלא היה זמין עד לעשורים האחרונים.

במוח החדש, האנרגיה החדשה עובדת הרבה פחות קשה כדי להתפשט. כמו חיישן קוסמי קסמי היא מפעילה את המערך המוחי על תדרים חדשים. אם רק הייתם יודעים, עד כמה המערך המוחי שלנו מתוכנת מרא כדי לאפשר פחד וחרדה. מאידך, באמת צריך הוכחות?

לולא היה הדבר נכון לא היו מסות של המונים סרים למרותם של רודנים ודיקטטורים למיניהם. אין ספק, היינו ועדיין, אנו שקועים עמוק בהטעיות הפנימיות: רצון ואנטי רצון שאיפה מול הימנעות וכדומה. הטעיות מוחיות אלו היו הכרחיות כדי לאפשר לרגשות ועמדות מסוג מסוים להתפעם באופן מודגש; קרמה היא הרי תכנית לימודים מוסכמת מראש, והסכמים יש לכבד.

אני רואה איך העולם הרגשי תפישתי משתנה, שלא דרך הכלים המקובלים בלבד. כדי להפיק את מלוא התועלת מההשתנות התודעתית, מהשינוי המבני המוחי, מפתיחת פוטנציאל ה ד נ א האנרגטי שלנו, אני סבורה שיש למצוא ביתר עוז את שיתוף הפעולה בין אנשי רוח, מדע ומטאפיזיקה. האינטגרציה האינטר- סכולרית הזו היא חיונית לנו. היא אחד הביטויים החשובים של תודעת ה"אחד" השלם, שמשגשג מעבר לאשליית הפיצול והנפרדות.

אבל, בלי קצת נפרדות- מה יהיה על חגיגות יום ההולדת שלנו???

יצא לי לאחרונה להעביר מספר ברכות הולדת מתוקשרות והנה מה שאמרו הקוסמיים שנוגע לכולנו.

"יום הולדת הוא יום משמח של ברכה, עם משמעות אנרגטית מיוחדת.

ישנה רק לידה אחת מקומית: והיא לידתה של נשמה מצרור התודעה האינסופי, שיוצרת יחד עם אנרגיית הליבה מבנה שיש בו נתונים אינדיבידואליים.

נשמה היא הכרה תודעתית מיוחדת במינה, שבבסיסה מצוי ניצוץ אלוהי, שמתלבש ברטטים ותדרים שהופכים אותו ליחיד ומיוחד ביקום כולו. ככל שהמבנה התנועתי הזה מכיר בייחודו, כך מתעצמת השתייכותו לשלם, בהיותו מכיר במקומו המיוחד- זו האינדיוידואציה של הרוח.

בכל היקום כולו אין עוד חלקיק אלוהי שיכול להחליפו.

יום ההולדת הוא יום ,שבו מתעצמת עד מאוד השפעת הניצוץ האלוהי על תודעת היקום, בעוד שבכל שאר ימות השנה לתודעת האל יש השפעה מז'ורית על הניצוץ. בכל יום היא מדריכה ומלווה, מסירה מן הדרך תכנים שאינם רלוונטים, ומציבה אל מול פנים את מה שמצוי על סדר היום.

היקום שומר על בניו ובנותיו האנושיים, מגן על החוזה עימם, ומוודא שבכל בוקר, כשנפקחות העיניים, מתייצבת בפניהם בדיוק המציאות, שנכונה ומתאימה להם. אין רגע דל, חוץ מיום ההולדת.

ביום זה המדריכים פורשים את ידיהם במעגל סביב הניצוץ בתנוחת קבלה.

הניצוץ, נזר לראשו, יודע בתוכו כי זה היום בו מתעצמת ומתרחבת יכולתו לבטא את היותו שלם עם היקום. הוא אוסף בתוכו, ביום זה, את הישגיו, שנאספו בשנה זו ואת מנחתו הוא מגיש ליקום, כמו כוכב זוהר בולט בשמיים.

עליכם להבין עד כמה ניצוץ אלוהי, כל אחד מכם, הוא משפיען רשת, הרשת האנרגטית היקומית כמובן, ואין כמוהו כדי לבסס זאת- זוהי אכן סיבה למסיבה.

ביום ההולדת חשוב לפנות זמן, להקשיב פנימה, לחגוג את היותכם, לשאול בסקרנות אם התשובה לשאלה מי אני? השתנתה. הדבר מסב לנו שמחה עצומה, לראות את בני האדם חוגגים את היותם".