שלום רב,
"בימים סוערים אלו ובחדשים שעוד צפויים לכם מעתה ועד סוף השנה, כל אבן בארצכם עומדת להתהפך, כל תחום. אתם צועדים אל שנתיים נוספות של הפיכות לא פשוטות והבנייה הפעם זקוקה לתכנון מראש, לא בנייה חפוזה ואקראית – לא עוד חומה ומגדל. חדשים אלו שמסמנים את העמקת המהפכה יאופיינו ברצונות עזים ובוערים שמושכים לכיוונים מנוגדים עד שלא תאמינו למהירות שבה החדשות מתחלפות בתוככם כמו גם במציאות החיצונית.
כל שתוכלו לעשות הוא להסכים להשתנות עם המהלך. חלק מן הנשמות עומדות, פוכרות ידיים ומבקשות שיעזבו אותן לנפשן…שיתנו לגדול בשקט…הן זקוקות עדיין ליד שתוביל אותן לגן…עוד לא מוכנות לבית ספר הדמוקרטי.
לרוב מדובר ביראה מפני העולם שמשתנה, עולם של החלטות שאננו מושלם, וצריך לדעת מתי להתגמש בו, שצריך לחשוב לאן פונים בו ולקחת אחריות על הפנייה. עולם שנשמות בוחרות להלך בו ולהביא את מלא יכולתן, מה שלא התאפשר בעבר.
כעת יותר מתמיד משהטלטלה הופכת והופכת בעולמכם, עולה ומתייצבת אותה אלה נשית חזקה ושרירית, עם סכין מושחזת בידה, ואשפת חיצים על גבה. לא מסכימה יותר האלה להידחק אל השוליים, להשאיר את התנהלותו של העולם בידי כוחות גבריים חסונים, או אלימים, שיחליטו מה יהיה מקומה.
נדחקת היא בעוצמה ובנחישות, אותה אלה, דוחפת כמו עמודי שמשון, את אלו הגברים אלי צד, נכנסת בתווך ונוטלת היא את מקומה. זו האלה המשחררת עוצמות של רגש. מה קורה לעולם משעוצמות של רגש אופפות אותו? הוא לא יכול יותר להסתדר רק עם החומר והשכל הליניארי. אותה אלה מזרימה בהבל פיה אל העולם רגש סוער, מרובה, כאוטי, זה שהיה אפוף מסתורין, שהיה דחוס ודחוק תחת הרגליים הכבדות של הפטריאכל . כל העולם הסוער הזה, עם כל החוויות, התסיסה, עם העלבונות ,ועם הקושי והעוצמה, ועם היופי!
כל זה סוער וסואן ואיננו מוכן יותר לתפוס מקום מסודר ויפה, נחמד ונעים בתוך המסגרות המקובלות. לא עוד! נשים: אתן מעוררת סביבכן את העוצמה הזאת וככל שתעמיקו בהבנות הפנימיות שלכן
תבינו כי הרבה מכן אינן שקטות מבפנים, והדברים צפים ועולים.
כולכם מהווים מרקם אחד של גבריות ונשיות ששב וחוזר לעולמכם. כולכם מכילים גם את האלה וגם את הפטריאכל. דרך הגברים בדקתם עולם שרוצה להבין את גבולות הכוח, עד איפה הוא יכול להגיע? מתי יעצר? מי יגלה שנפרצו הגבולות? מי יעמוד ויגיד שהדבר אסור?
מדוע הדבר בא לידי ביטוי נרחב דרך נושא המין ? מכיוון שזו כוחניות מתעתעת, זה קורה בחדרי חדרים, הכוח הכפול: לעשות את המבוקש ואת הרצוי, והכוח להשתיק את האחר, האם זה יצליח? האם ניתן כך להשפיע על האחר? לנכס את האינטימי ביותר ולכבוש? לא ניתן עוד לשלוט בחיים באמצעות צורך הישג.
נשים- העולם בודק דרככן את יכולות הרחם המכיל, המתגמש ומתעצב למידותיו של התינוק תוך שהוא מספק את צרכיו, ללא יכולת להתנגד. התינוק לוקח את שלו מגופכן. כעת מתעורר הכוח להתייצב ולהעיר את מה שקורה לכן בתוככי הרחם שצר מלהכיל.
זה התעורר ואתן משתיקות… עוצמה מבקשת לצאת ואתן מרחיקות. יש צורך לעורר מחדש את הקריאה, את שאגת האריה, המשחררת בעצם הווייתה כל כך הרבה שותפים ושותפות. הביטו סביבכן -כל כך הרבה נשים שמעו את השאגה שמזמינה אותן לצאת מן המערה ולגלות שגם להן יש על הגב אשפת חיצים, שגם הן מסוגלות למקד אל מטרה.
בא הרגש וטרף את הקלפים. זהו עולם עצום של תנועה ותנודת רטט חדשה שמגיעה בגלים עצומים אל עולמכם. אלא שמקור התהפוכה אננו אנושי אלא יקומי תודעתי . נעים יחסי השמש עם הירח שלכם ומתהפכים. אתם טרם רואים זאת, עם זאת ההקרנה בין שני המאורות ביחס אליכם כבר נותנת אותותיה. זהו הירח על משמעויותיו הסמויות, שמביא גאות ועמו עולה וסוחף עולם הרגש, יוצא מן הסמוי אל הגלוי, מוחצן, מופגן, ותובע את עלבונו, וכעת אין אפשרות לעצור את הגאות. זה מה שקורה לכם, ובתהליך הרחב הזה כולכם משתתפים.
אם רגשותיכם אינם צועדים לקראת חירות- אין לו לשכלכם כל ברירה אלא להשתמש במגננותיו וליצור פער השומר על תפישת עולמכם, בעוד מהותכם נרעדת בתוככם. אם תצמצמו את הפער, אם תסכימו להציץ מבעד להגנות השכליות שלכם, ותעודדו את הרגש להציג את עצמו ללא תחפושות, אתם תגלו את תמונת חייכם האמיתית.
חג חירות שמח!