על הכעס כתכונה אלוהית יוצרת עולמות

6 נובמבר 2011

אני היא אילוניס ועימי קבוצת אלוהויות

אתם כולכם מכירים את רגש הכעס- אתם יודעים לכעוס. כל אחד מכם מרגיש היטב כיצד הכעס בא לידי ביטוי, איך משתתף הגוף בכעס שלכם, כיצד החימה פורצת ועולה מתוככם. מי מכם שעיניו רושפות גיצים, מי מכם שטון דיבורו עולה מתקצר ומצטווח..מתעצם או מתחזק.

מי מכם שמתכווץ בכעסו, מי מכם שמתרחק מרחק רב מן האיזון הרגשי שלו, ומי- שמקומו הטבעי היומיומי מצוי בכעס..

מה עוד אפשר לספר לכם חדש לגבי הכעס? אמנם אנו מדברים על הרמוניה, אך נספר לכם, שגם כאשר נוצרו עולמות ופלנטות לכעס היה תפקיד חשוב. הכעס הוא רגש ראשוני, שצמוד לפחד הפרידה ופחד הנטישה וההפרדות .

על מה הכעס? ומהי המשמעות היקומית שלו? כאשר אתם כועסים אתם מרגישים כי דמכם רותח בעורקכם. כאילו הכל הופך מואץ ואינטנסיבי יותר, מהיר יותר. גם התגובות שלכם מואצות, לא תמיד מושכלות, לוגיות או מאוזנות.. אתם "יוצאים מהמרכז שלכם".. מתרחקים ממנו בכעסכם.

הכעס האנושי מביא לתגובות, שרק בדיעבד אתם שופטים אותם כמסייעות או לא. כמניעות או כמונעות. כל אחד מכם יודע אם הכעס מקדם אותו או שמא הוא מחזיר אתכם למקומות עגומים קודמים. ואולם הכעס כרגש יקומי כרגש שיש לו יכולת לפרוץ דרכים הוא רגש חשוב מאוד! כשפרצו האלוהויות והחלט על קבוצות או מועצות אלוהויות היה זה רגש של כעס שאפשר אחדות גדולה.

הדבר נשמע כפרדוקס- ואולם אין זה כך. כדי לפרוץ לדרך חדשה כדי להניע תהליכים, כדי לראות חדש על פני ישן, כאשר אתם מבקשים את האוטונומיה שלכם, את הפרידה באמצעותה אתם מבקשים תחושת עצמיות, כשאתם מבקשים להניח ישן מאחור ולצאת לדרך חדשה: לא תמיד ניתן לעשות זאת ממצב נינוח ושליו.

אמנם יש ששואפים לחנך וללמד אתכם כי בחירות חדשות וטובות תעשינה במצבי שלוה או במצבי רוגע, וללא סתירה דעו כי הכעס הוא רגש אלוהי לכל דבר. הוא רגש שמאפשר פריצתם של עולמות. יש משהו אוטונומי ואינדיוידואלי בכעס, שנדרש כשאנרגית האם עמדה על דעתה כי היא מוכנה ללדת מתוכה ישויות עוצמתיות, שיכולות לברוא עולמות, לברוא אטמוספרה שיש בה פילוסופיה שבאמצעותה עולם מתנהל.

היה צורך בכוח מניע רב עצמה. הדבר דומה לפיצוץ גרעיני. יש בו פריצה רבת חימה, יש בו עצמה בלתי מוסתרת. רגשות שלווים, מצבי שלוות הרוח והרוגע לא תמיד יכולים לחצוב בסלע דרך חדשה. יש צורך בכעס.

המובנים של כעס כאנרגיה אלוהית או יקומית שונים מהמובנים האנושיים שלכם. אתם לומדים בסדנאות למתן כעס או להמנע ממנו. ואילו אנו באים וטופחים על מציאות חדשה על פניכם. מבלי לעודד אתכם לכעס יתר, מבלי להסביר או לחנך אתכם כי עליכם לכעוס, רק נאמר לכם כי אל לכם לשתק את הכעסים שלכם. להיפך- עליכם ללמוד כיצד להשתמש בהם כמנתבי דרך.

מה הופך כעס ליעיל? ובאיזה מצבים כעס הופך לאנרגיה שמשתקת אתכם? הדבר תלוי באופן שבו אתם מבינים את כעסכם.

אלוהויות משתמשות בכעס ובתדרים שלו כדי לברוא עולמות. הן אינן יכולות לפרוץ פריצה גדולה ולהחליט על דרך חדשה כשהן נמצאות במצב סטטי ובמצב שבו החלקים הרגשיים הפנימיים זורמים בתנועה הרמונית. יש צורך שחלק אחד יקום על דעתו ויצעק צעקה גדולה ויאמר כי ההרמוניה צריכה שינוי.. להתארגן בדרך אחרת כדי לאפשר תנועה חדשה.

האמינו או לא- אולם זהו רגש של כעס. זהו רגש שיש לו תדר צפוף מהיר ואינטנסיבי. כאשר אנו מדברים על תדרים ועל תקשורת- אתם יודעים שאפשר למדוד את עצמת הרגשות. ניתן למדוד את תדר רגש האהבה, ותדרים של רגשות אחרים.

תדר הכעס הוא תדר שמכפיל את עצמו. כל אחד, כל ישות וכל נשמה וגם בני האדם יכולים למדוד את התדר שבו נמצאת שלוותם הנפשית והאיזון הרגשי שלהם. מאחר שזהו תדר מיוחד ואינדיוידואלי ומשתנה מאדם לאדם, אינו אוניברסאלי ואינו מלכד בתוכו לא קבוצות ולא עמים, לא תרבויות ולא דתות, אלא מאפשר לכל אחד לדעת כיצד הוא פועם כשההרמוניה הפנימית שלו במיטבה.

ובהתאם לכך יש לכל אחד מכם פריצה אחרת, כשאתם מגיעים לנקודת הכעס. בכעס ישנו פוטנציאל גרעיני. יש בו פוטנציאל יצירתי. לכעס יש נקודת אל- חזור בדיוק כשם שיש בו נקודת יצירה והיווצרות חדשים.

גולת הכותרת של אלוהות היא שהיא מזהה את הכעס כנתון לפריצה וברגע מדוייק ומושכל של מחשבה טהורה ולא של פרשנות רגשית, אלוהויות יוצרות עולמות. אתם, מגיעים למקום הזה רק כאשר אתם מבינים באמת מי אתם וכיצד להגיע ולגעת באלוהות הפנימית שלכם.

כל זמן שאתם מובלים על ידי פרשנויות אישיות אתם לא מסוגלים לממש את הפוטנציאל החיובי של הכעס ורואים בו מטרד. רואים כאילו הוא חלק סוג של סרח עודף למבנה הנפשי רגשי שלכם, שאתם באים לווסת ולעדן אותו, ולארגן אותו מחדש לטובתכם: הרי "אין זה יאה לכעוס".

עם זאת כאשר כל אחד מכם מגיע לתדר הכעס האלוהי שלו, על פי הסכמותיה של נשמה והמבנה הפנימי שלה, יש בתוכו של הכעס נקודת פריצה חדשה, שיכולה להוביל אתכם למקומות חדשים. הרבה מכם מפחדים מרגש זה ולכן אינם מזהים את הפוטנציאל. הרבה נסוגים ממנו ולכן לא יודעים כיצד לפרוץ.

אל תהססו לכעוס, אם אתם מבקשים להסס- הססו בפרשנויות שלכם, במקומות בהם אתם כועסים, בנתונים שאתם אוספים לפני שאתם כועסים, במקום בו אתם משתמשים בכעס לא נכון אתם משתמשים בו כדי ליצור מציאות חיצונית ולא פנימית.

כשאתם משליכים כעס על אחר, כשאתם כועסים כיוון שהמציאות בחוץ אינה מתארגנת בהתאם לרצונות שלכם, כשאתם מחצינים סוג של עליבות פנימית, אלו הם סוגי הכעס שאינם מקדמים אתכם. ואולם הכעס לשמו, האנרגיה שטמונה בו והיכולת שלכם לעמוד על דעתכם ולאמר: לא עוד כך! אלא אחרת. זוהי נקודה מזוככת, טהורה, אפשרית ומאפשרת, אלוהית ואפילו יקומית.

זוהי נקודה שבה אתם פורצים החוצה מתוככם, אינכם מסכימים יותר לעולם הפנימי או החיצוני שבו אתם חים ובתוכו אתם פועלים.. ואתם מבקשים לכם דרך אחרת. כשאתם תלמדו להכיר את הכעס שלכם מכל כיווניו, מכל הזוויות שלו, כשאתם תדעו היכן אתם כועסים באמת והיכן אתם כועסים לשווא, או אז תוכלו להשתמש בו כמנוע וכמנוף, ולא כדרך שאומרת לכם- היסוגו לאחור מכיון שאינכם מתנהגים כיאות או אינכם מממשים את האנושיות שלכם.

כן, כן, אלוהויות כועסות, כן, ישנו כעס ביקום, כן יש צורך בכעס כדי לפרוץ.

נספר לכם כי ללא הכעס תינוק אינו יכול לפרוץ החוצה מרחם אימו. לא רק הרחם מתכווצת ודוחפת את התינוק בתעלת הלידה. יש צורך לגייס את התדר של הכעס ובכך נשמת התינוק מסייעת כי יש שיתוף פעולה בין זה שמבקש לפרוץ לבין זו שמבקשת ללדת.

התדר אינו תדר של שלווה, איננו תדר של רוגע, אננו רגש של הרמוניה, של דינמיות שליווה…אלא תדר של פריצה שאומרת הפרדות, שאומרת היחלצות, שאומרת דרך חדשה. אפשר למדוד זאת בפרמטרים שונים.

כבני אדם נאמר לכם- בטאו את הכעס שלכם ראשית דבר בנכם לביו עצמכם. חיקרו ולמדו אותו. הבינו היכן הוא משרת אתכם כיאות והיכן הוא ממחזר או משחזר עולמות שכבר קיימים.

משמעות הכעס- פריצה לעולם חדש. משמעות שגויה של כעס- שחזור של עולם מציאותי שכבר קיים ואין בו כל תועלת מחודשת.