"זה עידן התקווה: הוא רלוונטי למערך החיים הנוכחי של שינוי תודעתי עמוק.
ישנה תחושה מסוימת של ייאוש ואכזבה מהעולם, שמשרך דרכיו ולא ניכרות בהתנהלות האנושית הציבורית התמורות העצומות שמתחוללות מאחורי הקלעים. תמורות שידועות ומוכרות לאנשים שעסוקים בהתמרת התודעה.
האלוהות מרפרפת בכנפיה כדי לרענן את משב הרוח הנושבת לכיוון יצירותיה: פלנטה, ציוויליזציה, גלקסיה או קרן אור, שמחוללת שינויים בחלק יקום מסוים.
כשהיא עושה זאת, יציר כפיה יכול לנוע מאור לאפלה וחזרה. בכל פעם שהרוח משנה את כיווניה יציר כפיה חווה אפלה, עד לתנועה הבאה.
כמו השמש השוקעת בכל ערב , ומאפשרת אפלולית עימה בני אדם מתמודדים עד האור הבא.
הרגש האנושי יתרגם זאת לדכדוך, חוסר חשק, אבדן משמעות. בעבור הרוח הגדולה, מדובר במשב רוח חדש שאתם טרם הכרתם.
המעבר בין אור אחד לאחר עובר דרך אפלולית, אליה רגשותיכם מגיבים, אז יכולה הרוח שבכם לבדוק עד היכן עומד לה כוחה הנרכש.
כשמסתכם עידן ונפתח אחר, הרוח אינה כבראשונה; היא עוצרת ומתבוננת על כל שהיא אוצרת אך אין היא מתבוננת על רסיסי זיכרונותיה מנבכי הזמן, שם מעוגנות הדרמות, לא כעת.
הרוח מיישבת בינה לבין עצמה את היבטיה החדשים, לא רק דנה בין זיכרון לאפשרות, בין פחד להתמוססות.
לא רק שואלת: מה למדתי? מה עשיתי? אלא: מאין אביא את הניצוץ הבא, שיאיר את המציאות החדשה שלי. היא מחפשת יצירת יש מאין, במובן מסוים.
בחודש זה ניתן לומר שהאלוהות מאתגרת כל ניצוץ נשמה ביכולת להצית עצמו מחדש, כאילו הוא נמצא שוב בראשית התחלותיו, טרום הפיצול הראשוני, אלא שכעת אין הוא נדחף החוצה כמו בלידה המקורית.
הפעם אמור הניצוץ האלוהי למצוא בתוכו את המצת, את חומר הבערה, את הקליק שאומר: מצאתי! מכאן אני שואב את היכולת להצית מחדש. לאתחל, לכייל בעצמי את האנרגיה שלי.
גם ביקום, כל תנועה מתחדשת, שיוצרת אפיק חדש ומציאות חדשה עוברת דרך פרימת הארגון המוכר, דרך אי סדר ואף כאוס מסוים, עד אשר סדרים חדשים מתייצבים, כמו אי, שאפשר לשחות אליו ממים סוערים ולנוח בו.
עידן מתחלף לקראת תקווה, ולא במובן המוכר, בו אנשים פשוט מקווים לטוב. מושג התקווה כרגע מתייחס לרעיון כי האלוהות אוצרת תוכניות חדשות עבורכם.
הן אינן באות לידי ביטוי עדיין, אך הן נמזגות אל התודעה שלכם טיפין טיפין, רגע רגע, מחשבה מחשבה, ולכן אתם מבולבלים בין מה שנכון ולא נכון, מה כבר לא ומה טרם כן.
תקווה אומרת, כי בני האדם בתודעתם החדשה ימצאו דרך חדשה להכיר את העצמי האינסופי. כתוצאה מכך הם יצליחו להידבר מחדש עם פחדיהם ויוכלו להמריא מעל מציאות מפוחדת לעבר רגיעה, שקט ושלווה. ואנו נוסיף באופן יחסי.
האם זה אפשרי? כן האם זה יקרה מחר בבוקר? לא.
יש בעולם מסה תודעתית גדלה והולכת; תודעה שאינה מעוגנת במציאות הפיסית בלבד. יש נטייה, יש כיוון, יש רצון שלפעמים עומד לו הכוח ולפעמים פחות, אך יש תודעות, שמכירות בערך האינסוף ובדרכן שלהם חוברות לשקט ושלווה.
מתרקמת ההבנה כי פרדיגמת החיים המוכרת, מזה אין ספור מעברי חיים, זו שמבוססת על פחדים הישרדותיים, אינה עולה בקנה אחד עם פרדיגמה שמעוגנת באין סופיות ובאקראיות, ולא תאפשר למצב את העצמי על פני מציאות חדשה.
נסביר: האקראיות רומזת כי הכל אפשרי, מאחר שאקראיות אינה ניתנת לניבוי או לתכנון מראש. תודעה שקטה מסוגלת גולשת על פני מציאות תוך כדי הלימה עימה. פחד אינו מאפשר לאקראיות להוביל, מפני שהוא מכתיב מסלול שמטרתו לוודא שמתקיימת הימנעות ממחולל הפחד, כלומר, התכנון הכרחי להישרדות.
אנו מדברים על התרווחות שאינה מעוגנת בנחמה או בהבטחות פוזיטיביות שמרווחות אד הוק, כלומר נקודתית.
התרווחות, עבור אלו שתודעתם כבר משוטטת בממדים אחרים, קשורה באבחנה דקה של תנועת המציאות; זה דורש בינה. הבינה היא הבנה גבוהה שאינה בהכרח תלויה בשכל.
השכל תלוי בהיקשים לוגיים והוא מעוגן במציאות ראציונאלית בעוד הבינה מעוגנת ביכולת לקבל ולהכיל חכמה נסתרת שאינה בהכרח לוגית.
זו התרווחות שאומרת: אתם עושים עבודה נהדרת! בכל רגע ורגע של חייכם פה. מאומה מהתנסויות העבר שלכם לא ראוי לכך שתביטו עליו בכעס או בצער. זו אינה נחמה: אנו יוצרים התרווחות פנימית באומרינו, כי אתם עוברים את המעבר לתפארת.
נכון, יש גם ימים שצבועים בצבעים אפרפרים ומדוכדכים, ואין לוותר עליהם מכיוון שבתוך אותה אפלולית רגעית, ניצוץ נשמה שואל את עצמו: איך הפעם, אני מצית את עצמי מחדש? זה מהלך מפואר.
בראשית כל התחלה, נולד ניצוץ מהאלוהות וקיבל ממנה את יכולת ההוויה והבערה הנצחית. כשאתם נדרשים להשלמת למידה ארצית ומעבר ללמידה גבוהה יותר בדרך כלל הגוף כלה והניצוץ נולד מחדש.
ללמוד להצית את עצמכם מחדש, בעודכם בחיים, כאשר האלוהות כמו אומרת: לא! אני לא נותנת שוב את הדחיפה מאחור, תגדלו אתם תודעה מסוג חדש. אתם מכירים כבר באינסופיות, בנצח, תתמירו את ההוויה שלכם מעבר לפחדים, מעבר למה שנראה לכם הכרחי כדי לשרוד או כדי לגדול!
מאין, ואיך- אני מוצא את הניצוץ, שמעיר אותי מחדש? ואיך אני לא נכנע לפחדים?
כעת- נכון לחפש את הדרך אל השקט ואל הרגיעה. אין לנו יכולת להתערב בבחירות שלכם, חשוב שתהיו אוטונומיים ותקבלו החלטות בעצמכם. מצאו את הפנס מבפנים ותובילו עצמכם.
את האפלולית חווים הרבה, את הניצוץ לא הרבה מזהים. זו ברכה פנימית שנשמה מברכת בה את עצמה.
נשמות שמברכות את עצמן בהשכלה גבוהה מן הסוג הזה מוכנות להתמודד עם תכנים אלו.
בחרו את הדרך שמובילה אתכם לרגיעה ולשקט פנימי, לאלו אתם זקוקים כעת כדי להמשיך ולהתמיר תודעה.
שקלו כל התלבטות לאור הסרגל הזה של שקט.
זה לא רחוק וזה לא בשמיים, אנו מדברים על החודש הקרוב ובו חשוב ללכת על קו השקט הפנימי. מה שמפריע לו- כדאי שידחה לעת עתה.
זמן ליצור התרווחות ורווחה פנימיים.
יעבור החודש – תאירו עם הפנס הפנימי שלכם ותבדקו מה המרגש".