תפישת האל, נשיות וגבריות וטרנספורמציה באנרגיה החדשה

הרעיון של אתחול העצמי באנרגיה חדשה שייך למספר מרכיבים שמשותפים לכל בני האדם, ללא קשר להתפתחותם הרוחנית. כל פלנטה עושה אתחול באמצעים אחרים והאל אינו אותו האל.

הראשון: כל קפיצה תודעתית שלכם עוברת דרך מושג האל, ויחסיו עם האנושי, גם אם הוא נתפש כהיבט פנימי ולא כמושג דתי.

רעיון האתחול והיכולת לעשות ניטרליזציה של דרמות רגשיות שמובילות לאורך גלגולים, קשור גם הוא לתפישת האל.

כיצד?  ככל שאנשים ערים, מודעים ומאפשרים לעצמם להתייצב מול הפחדים הוותיקים שלהם, כך הידיעה כי האל הינו מהות פנימית מפעמת, הופכת מבוססת וטבעית יותר.

כדי להתגייס לעבור דרך פחדים ארכיוניים זקוק האדם החדש להכרת המהות שלו טרום הפיצול הפרימארי, וזו אינה ידיעה חיצונית נרכשת.

כל זמן שהפחדים היו גדולים מהאנושי, לא ניתנים לוויסות, הדבר מצוי היה בהלימה עם תפישת כוח גדול וגורלי: "זה בידיים שלו" איך ייראו החיים.

כעת, מתקיימת ראשיתה של הבנה, כי האל בורא דרכים נסתרות ומגוונות בעבור עצמו, כדי ללמוד את חווית החיים האנושית, והפחד הוא אחת מהן.

התפישה אומרת: בתהליך הפיצול הראשוני התפצלתי מהאל, והוא שלח אותי לדרך עם פחד. הפחד נוצר כחלק מתהליך גדול ממני, ונולד מרצון האל. "אלוהים נתן ואלוהים לקח" אומר: אני לא יכול להתמודד עם הפחד בכוחות עצמי כי לא אני נתתי אותו לעצמי.

אתם מתעוררים ומבינים שהפיצול הוא אשליה, כי מדובר בשפה, בתרבות פסיכו -רוחנית, שמבקשת לתאר סוג של מהפך רוחני, אבל, מי הוא זה שמבקש את המהפך?

זו הרוח שמבקשת לעבור מהפך בעצמה, מתנועתה המוכרת ביקום הרחב, לתנודה שצרופה בחומר הצפוף. זה מהפך של הרוח, שהאנושי משחק בו תפקיד.

אתם מכירים את האנושי שעובר מהפכים רוחניים, בעוד אנו מדברים על הרוח שהחליטה לעבור מהפך של ה"עצמי" ובראה פלנטה פיסית. לכן, המחשבה כי "האל נתן והוא שייקח" מתגמדת כדי חלקיק קטן, שמודע לעצמו ואומר: אני האל הזה! וכמו שאני מבטא פחד מסוים בעולם פיזי, אני יכול גם לבטא חיים ללא הפחד.

אולם פה, למרבה הפלא, מצוי הקושי שבמעבר: האם אני יודעת איך נראים חיים ללא הפחד, שואלת הרוח? מי פה יודע איך עוברים דרך האנושי ללא כל המסלולים בהם צעדתי בעקבות מורי הדרך הנאמנים והעקביים שלי, הפחדים?

מרכיב שני במהלך האתחול החדש, שייך לאבחנה שקיימת פה בין הגברי לנשי. באנרגיה הנשית קיים רכיב אנרגטי עם יכולת של: "יצירה יש מאין", בעוד שבאנרגיה הגברית קיימת משמעות של "המלווה, השומר והמאפשר".

מדוע זה חשוב עכשיו? כי עד כה לא יכולתם ללכד בין שתי המשמעויות הללו וליצור שלם כמו עכשיו. האנרגיה החדשה אחראית לתהליכים החדשים ביניהם יצירת השלם בין הנשי לגברי באופנים חדשים.

נשים מוזמנות לגדל חלקים שומרים ומאפשרים, וגברים מוזמנים לגדל יכולת בריאה חדשה. לכן רואים בעשורים האחרונים שנושא המגדר משתנה, מטשטש ונוצרות וריאציות של נוכחות מגדרית, מה שלא קל ללא מעט אנשים, בעיקר לאלו שתפישת האלוהות ההיסטורית שלהם לא מאפשרת זאת.

תפישת האל הקדומה יכולה להיות מתורגמת לשאלה "מה נכון ואפשרי שיתרחש בחיים? ומה לא?" באופן קטגוריאלי.

ואחרון נדבר היום על מאפיין של האדם החדש בעולם החדש, כאפשרות לפרוץ את גבולות האפשרי והמוכר, את תקרת הזכוכית שלכם. מדובר ביכולת לפרוץ חוויה שהיא אסופה ומלוכדת אך גם לכודה, של ה"עצמי", שמסכים לתהליך טרנספורמטיבי.

לא כולם יהיו ערים לכך או יעברו זאת, אך כעת אנשים יכולים להבין היכן הם נמצאים ביחס לתהליך הזה.