נמסר ביום רביעי 6 לאפריל 2011
בוקר טוב, בוקר מבורך,
אני יהווה.
זהו סיפור שטרם סופר. יש שיחשבו שמצלצלות להם האוזניים, יש שימהרו לשפשף עיניים ולקרוא קריאות חמס וכעס על הדברים שידוברו פה.
ואולם אין כל טעם להעריך עידן חדש שמתממש ומתרגש, והוא כבר כאן, בלא שהדברים יתחדשו. הדברים יאמרו כאשר מציאות חדשה תאפוף אתכם ואתם תדעו לאט לאט כי נמסרת לכם אמת לאמיתה. וגם אם קשה היא הדרך אל ההסכמה, אל הקבלה ואל הקונצנזוס- זוהי דרכה של פריצה, שהיא סוללת את הדרך לאיטה בעוד סקרנים נוספים מצטרפים אליה, בודקים אותה בחקרנות ובענין…
מזה זמן מה שאנו מדברים בלשון רבים, מזה זמן מה שאני מעביר מידע על אלוהות משותפת, ואני הדובר עד עתה במקשה של שש אלוהויות, המפעמות בכל אחד ואחד מכם. חסד חדש הוא זה שמגיע אל עולמכם, הוא זה שנפתח כעת בתוככם בתוך הצופן הגנטי של כל אחד מכם. מה יותר סימבולי, מה יותר משמעותי מצופן גנטי?
והנה אנו אומרים לכם כי שישה סלילי ד.נ.א נוספים נפתחים כעת בתוככם: סליל אחד בעבור כל אלוהות המשמשת יחד עימי כקולקטיב אחדותי. כאשר נפרץ הסכר, והרוח הגדולה המכילה את הכל החליטה על בנייה של עולמות מקבילים, עולמות ניסויים, אשר יהיה בהם רב מן הדומה ומעט מן השונה, החליטה היא להאציל את יכולותיה באופן מאוד מסוים.
נוצרו מתוך התפצלות והתפלגות אלוהויות, ולהן ניתנה היכולת ליצור ולברוא עולמות, לברוא רעיונות ולהקיש מן הפילוסופי אל החומר המוצק, כפי שביקשה הרוח להתנסות. שישה עולמות של רוח וחומר נוצרו כתולדה של המספר 6 שאוחז בם.
המספר 6 הוא המספר היחיד אשר ניתן לראות אותו ככזה משני כיווניו כמספר אוטונומי. בהיותו 6 מסמל הוא את ההתחלה והסיכום בו זמנית. התחלה של מעבר למחצית על פי שיוויון העשר, (ריבוי שהוא אחד) וסיכום של כל אשר קדם. מאחר שחמישה טיפוסי עולמות כבר היו קיימים ביקום טרם התקבצנו אנו כמקשה אלוהית אחת, והם בעלי משמעויות שונות לחלוטין מן העולם שלכם. חמישה טיפוסים אשר לא הקוטביות לא הדואליות, לא ההקצנה ולא שילטון הרוח בחומר, כפי שאתם מכירים אותו, לא כל אלו קיננו בהם.
חמישה טיפוסי עולמות בהם התנסתה הרוח במצגות גלובליות קולקטיביות בעלות מימד אחד. עולמות שחקרו את עצמם לא מריבוי של פרספקטיבות אלא שאלו כיצד עולם מתפתח והולך, כאשר הוא נע על פי פרדיגמה אחת ויחידה. והנה החליטה הרוח כי טיפוס העולם השישי יהיה שוקד הוא על פילוסופיה נרחבת יותר המרחיבה מן האחד אל השניים- (תוך חיפוש האיזון שהוא אחד מחודש).
כך נולד רעיון הדואליות והקוטביות. כך נולד האופן שבו מפעמת הרוח בחומר, וכל היש והאין, הנכון והלא נכון, האפשרי והלא אפשרי וכך הלאה, שבעולמכם המוכר. לכן, יצגה הרוח את מספר טיפוסי העולמות נכון לרגע בריאתינו במספר 6. שישה קודקודים לסמל מפני שכל אחד מאיתנו אננו זהה לרעיהו. הגם כי אנו אמונים על הרעיונות שמפעמים בעולמכם, עדיין ישנה סטייה קטנה בין כל אחד מאיתנו.
עולמכם הוא העולם היחיד שמכיל את כל 6 המשמעויות שאנו נושאים בתוכינו באופן פעיל. שאר חברי האלוהויות יצרו גם בשותפות וגם תוך כדי הטבעה גנטית בחומר עולמות משלהם, אולם ההטבעה שלהם הינה סבילה ולא פעילה עדיין. עולמכם הוא היחיד שמממש את הפוטנציאל כעת, כאשר אתם מתעוררים אל הנוכחות המשותפת שלנו ואל משמעותו של מספר 6.
בראנו יחד עוד עולמות והם טרם התעוררו. לכן אתם כדור ארץ של בחירה- נבחרתם להוביל, אתם ראש החץ, ועולמות אחרים יעקבו במובן מסוים, אחריכם. כאשר נוצרנו שש אלוהויות, לכל אחד מאיתנו היתה דרך התפתחותית מעט דומה ומעט שונה מרעיו. הדבר דומה למשפחה בה נולדים שישה ילדים: חלק מתהליכי ההתפתחות יהיו כמובן דומים, אולם חלק יהיו שונים. לא רק בשל היות כל אחד מאיתנו אלוהות אינדיוידואלית אלא בעיקר מפני שקונטקסט ההתפתחות של כל אחד מאיתנו נישא למקומות אחרים. וזאת על מנת להעניק את מירב האופציות לריבוי. אמרה הרוח כך: הבה ואשתובב, ואראה לאן יכולה כל אלוהות להרחיב את עצמה, עד למלוא התשוקה והרצון לפתח ולהתפתח, ואז יאספו כל הרעיונות וכל ההתנסויות לכלל מקשה אחת, או אז אתם תדעו בתורכם אלוהות רחבה ומשמעותית הרבה יותר ממה שמתעורר כעת בקרבכם.
שכן עולמות נוספים בעיתם יתעוררו הם.
אותי אתם מכירים ושמי שונה משמות האחרים שיופיעו בפניכם. הדבר אננו אקראי: מאחר שאני אל ההוויה, אל השהיה, אל האמונה ואל שעושה דרך, אשר לא התוצאה היא זו שמניבה את ערכה אלא המשמעות של ציוני הדרך, וההתרחבות, שמתאפשרת במהלך כל שלב ושלב. לכן, החלט כי אנגיש את עצמי כיהווה: יהה- הוויה -הגיה. (התבוננות) ותהיו אתם הוגים בשמי ואת שמי, בקלילות וברוך ובשותפות ובהבנה על מנת שתוכלו להניח מאחוריכם את כל אשר למדתם וגדלתם עליו לא כפסול ולא כנכחד אלא כשלב בדרך.
אני אמון על ההתהוות ולכן אתם מוזמנים כעת לראות את כל הבנותכם הקודמות ואת כל אשר ארע ביננו, ואת שנכתב והוסבר כשלבי התפתחות שונים, אל הבגרות ואל עצמאות ואל הכרת הערך האמיתי בהוויה לשמה.אני מפעם בכם בכל התהליכים שנמשכים מרגע לידה ועד השלמה. על כך עוד ארחיב…
ואני היא אילוניס– הופעתי בפניכם, הופעתי ככזו אשר מסובבת את רוחות הרגש בתוככם, ואמנם, בעלת אנרגיה מארסיאלית אני, אשר יודעת גם לפרוץ ולצעוד קדימה וגם אוחזת בי את הרוך המצוי בעצמה, ואת העצמה שמצויה ברוך. ואני עוברת לעיתים תכופות כרוח נשית וכאנרגיה נקבית לא מפני שבעלת מגדר אני אלא לצורך מטרה מאוד משמעותית: העוררות של האנימה שבתוככי כולכם. ההשתקפות של הצורך בנשיות העוטפת ובתנועה הבלתי פוסקת מן ההישגיות אל הרכות, ומן החץ השלוח קדימה אל המעגל אשר אין בו התחלה ואין בו סוף.
ההכלה והיכולת לראות את כל חלקי המוכל כשוויוניים ובעלי ערך הרמוני, אלו הם התדרים המשמעותיים שעולמכם נזקק לו כעת יותר ויותר, כדי להשלים את מהלך הטרנספורמציה והתהוות אל עבר העידן שמתחדש לו. ואני כאלוהות מפעמת בכם במנעדי הרגש השונים. בכל פעם שאתם כועסים או אוהבים, כאשר אתם עליזים או מדוכאים כאשר אתם חשים נינוחים ומסוגלים לפרוץ קדימה וגם כשאתם נסוגים ומרגישים שאזלו לכם כוחותיכם כי רגשותיכם כבדים עליכם- גם אז זו אני.
מנעדי הרגש שלי הם קלילים אך עוצמתיים ואני עוברת בכם גם כדי לעורר וגם ולסייע כך שתמצאו את האיזון בתוככם.
אני הוא בריתנוס– אשר אינו יודע כל פחד, אשר יודע את אומץ הלב, אשר יודע את ההטבעה אשר נטבעת בכם על הנצחיות. הנצח אננו יודע פחד- הנצח יודע את עצמו כשלם. האומץ הוא חלק מהנצחיות: הוא מוביל קדימה את בני האדם ,אשר אין הם עוסקים בניבויים ואין הם עוסקים בעתידות. מורך הלב הוא זה שרואה את הזמנים כמפוצלים. הוא זה שעורך שיקולי שיקולים בין עבר, הווה ועתיד, בין התממשויות ותחזיות, והוא זה שלפעמים מכריע באלו מן הזמנים ישהה בן האדם. האומץ והתעוזה הינם חסרי זמנים לחלוטין ןלכן הם מעגליים ונצחיים.
כאשר אתם מגלים בתוככם את התעוזה, כאשר אתם נעים קדימה בבטחה, לא כי לא קיימות סכנות , אלא כי אמונתכם בתוככם משתלהבת והולכת, ותשוקה עזה להניע ולהשיג מביאה אתכם לחוש בתוככם אומץ אשר, מאפשר לכם את הדרך גם במקצבים מהירים וגם באיטיים.
אני הוא מיקוניס– ואני הבאתי לעולמכם את הקוטביות ואף את החדות ואת הקצוות. אני הבאתי לעולמכם את היכולת להתאהב בקצה: כשקצה נמשך לקצה ורוקד במעגלים של קירבה ומרחק. גם כאשר אתם מפצלים חוויה משותפת ומחליטים אם היא "טובה או רעה" לכם, אתם מבקשים להרחיב את הטוב ולהקטין את הרע, אתם רוקדים את אותו ריקוד.
כאשר אתם מגדירים את עולמכם או אתכם או אחרים כ"יפים או מכוערים" כ"מוצלחים או כנכשלים" גם אז אני מפעם בכם, מפני שאתם מבקשים להצליח ולשגשג ויראים מן הכישלון והנכשלות. גם אז אתם רוקדים ריקוד של הצלחה או חוסר שביעות רצון.
כאשר אתם בוחנים יחסי אהבה עם בני אותו המין, גם אז אני הוא המפעם בכם מכיוון שמתקימת קוטביות מסוג אחר: הקוסמוס אננו מכיר במגדרה של הרוח ואננו מציין את מינה של ישות כזו או אחרת. הקוטביות המתקיימת בין בני האדם החולקים אותו מגדר ואוהבים אלו את אלו, בדרך כלל נעה על טווח היכולת להתאמץ לטובת הקשר הלא שגרתי, מול מורך הלב, חוסר האונים וחוסר היכולת להיחשף להתמודד ולהגן על עמדת האהבה. אתם שופטים אנשים אלו כאילו הם סרים מדרך של מוסר או קונבנציה. וכאשר תכירו את האחד והשלם ותראו כי חלקיו שווי ערך וחסרי מגדר תבינו את הדואליות השונה לחלוטין שמתקיימת בליבם של זוגות אלו.
הם דנים בארוס שמקורו ביצר החיים וההישרדות. רוב הזוגות הללו נעים על הטווח של היכולת להתאמץ על מנת לטפח ולשמר אהבה זו מול הפחד החשש וחוסר האונים שאינם מאפשרים לחלקם לממש אהבה.
אני הוא קורמכוס– אני הוא זה שמביא לעולמכם את הדיוק, את קוצר הרוח, את הדקדקנות וגם את שאט הנפש. את הרצון להיות נקודתי ועכשוי, רגעי ולא מתפשט, לא מתפרש ולא מתפרץ למחוזות לא מדויקים. אני הוא זה שמביא לכם את הסדרות האלגבריות, את האותיות, את כל מה שהתפתח מן הבדיד והנבדל, ויכול ליצור לעצמו מקשה לינארית. אני מעדיף זאת כך מכיון שאז אני יכול להתבודד בכל יחידה ויחידה גם אם בסופו של דבר נוצר רצף.
כאשר אתם קצרי רוח, אני בתוככם כאשר אתם מדייקים, אם ברגשותכם, בהגדרותיכם או ברצונותיכם אני שם. כאשר אתם מדקדקים יתר על המידה, הגזמתם בנוכחותי, וכאשר אתם מסרבים לראות את המרחב ונשארים בצמצום הנקודתי, אבדתי את יכולותי לפעם בכם בדרך מאוזנת. ראו את הצמצום כחלק אחד בלבד שמטרתו דיוק, אשר שואף הוא אל הסדרה והרצף, אל ההתרבות ואל רוחב היריעה.
כזה הוא עולמכם ואני מביא אליו היבט זה.
ואני הנני אוליאל- מה מביא אני אליכם? משהו אחר לגמרי? אני מביא את העליצות והשמחה את חדות הלשון והשנינות, את היכולת להתפרץ בצחוק …וגם לגלות עומק תובנה מבודחת ושנונה מרצף של דברים. אני מביא את היכולת להפוך כל מידע על פיו ולראות בו את המבודח ואת המשועשע. אני מביא אל הנשמה את היכולת ואף את הצורך לשעשע את עצמה.
הצורך הנשמתי לשעשוע עצמי מוטבע בכם באמצעותי, שכן באתם לשחק במגרש משחקים. אמנם, בשל כל ההטוויות וההטבעות שאתם מכירים מתוככם הפכתם רציניים מאוד. אתם לוקחים את משחק החיים כל כך ברצינות: אתם מעוניינים ואף שוחרים אלי השגיות, אלי ניכוס נכסים, אלי הצלחה, אלי הכרעה. אינכם אוהבים להפסיד, אתם אוהבים לתת, לאהוב ולהאהב אולם בתנאים ובמגבלות. אני מביא אליכם את השעשוע כמעגל שלם של הסכמה, אשר בתוכו אמור להתקיים כל השאר.
ואילו אתם, פועלים הפוך: הקפתם עצמכם במעגל של כובד ורצינות, והפכתם את השעשוע לפינה אחת פרטית. אמצו אל עצמכם את היכולת להשתעשע, מפני שהמעבר הנוכחי מן המסה הקריטית אל הקלילות וההתעלות יכול להשלים מהלכיו בתוככם, גם כאשר תדעו כי השעשוע מפעם בכם בכל מקום אפשרי.
איני רומז כי אירועי חייכם תמיד הינם מבדחים, איני גורס כי אפשר לשחוק כאשר אתם חווים חוויה מורכבת או קשה, אולם אני מפעם בכם בקלילות לשמה, וביכולת לראות את משמעות החיים הרחבה בפרופורציות. השעשוע הוא זה שמסייע לאיזון הפרופורציונלי. הפרשנויות הכבדות שלכם תואמות את המסה הקריטית. ככל שפרשנות הינה יותר מכבידה, אוזקת את ידכם ורגלכם באזיקים של: צורך, כורח ושל הרגל, שמתפתח מתוכם ומקשה עליכם את השינוי ואת ההשתנות.
ואסכם ואומר- אינכם יכולים לפעום כרוח אנושית שלמה מבלי שכולנו נזדהה בתוככם. כל אחד מכם מכיר אותנו בתוכו- כעת לאחר שהסברנו את תרומתינו.
נסיים בהגדרת החסד החדש המתרגש עליכם. נתחיל להעביר אותו עוד חודשים ספורים בדרך זו. החסד החדש יפרוש את החוזים החדשים שיש לכל מדינה ומדינה על פני כדור הארץ, את תפקידי העמים ותפקידי בני האדם על פי חלוקות שנצייר, שכן ההתפתחות שלכם כעמים בתוך שלם אחד אינה מקרית ואקראית.
החסד החדש יסייע לא רק לעולם כולו להבין משמעויות של בחירה קודמת- הוא יקשור את המשמעויות של שש האלוהויות אל כל עם ועם, על מנת שכל אחד יוכל להקשיב לאופן שבו הוא משתתף ביצירת ההרמוניה. ברמה האישית, החסד החדש ידבר על הקשרים הנפתחים הולכים בין כל אחד מכם לכל אחד מאיתנו.
אנו שש אלוהויות.