העולם עובר מאנרגיה גלית לאנרגיה מפצית

בוקר ושבוע טוב.
"כדאי להכיר יותר את תפישת העולם שנגזרת מהאנרגיה החדשה. היא לא רק קוונטית ומסונכרנת באופנים לא מוכרים – היא יותר מפצית מאשר גלית.
מעין "ספירה חדשה" של העולם, אנו התייחסנו לכך כאתחול החדש.
אחד הרישומים המעניינים ביותר, שמאפיינים את האנרגיה החדשה, במעבר בין שתי פרדיגמות, הוא המעבר מתנועה גלית לתנועה מפצית. ליתר דיוק השילוב בין גליות ומפציות ביקום משתנה, וכעת גם אצלכם, והוא משרת את הטרנספורמציה שאתם עוברים.
לא נחדש כשנאמר כי אתם מצויים כבר זמן מה בתוך ההוויה של זיכרונות עתיקים מתפרקים.
יש זיכרונות שצפים, ויש זיכרונות שמתפרקים. יש רסיסי נשמה שנאספו, עברו מן הלא מודע למודע, ויצרו את הרשת המנטלית הנפשית שהיוותה את הפלטפורמה למעבר.
דרך זאת, בין השאר, אנשים הפכו מודעים.
הרבה מכם הפכו מודעים לנושאים שמציקים, שמעיקים, הבנתם את ההקשרים שלהם באופן עמוק יותר, לאורך הזמנים, הבנתם את החיבור שלהם בפרספקטיבה שבין הרוח והחומר, ודרך זאת הבנתם דברים רבים על עצמכם ועל האופן בו מתקיימת המציאות שלכם.
איסוף רסיסי נשמה, הוא השלב שבו האנרגיה החדשה הזעיקה את זיכרונותיה מן האדמה, מן הספריות האקאשיות, והפכה את הסמוי לגלוי.
הדבר בא לידי ביטוי לא רק בעצמי הפרטי שלכם אלא גם בתודעה העולמית.
הרבה גילויים, חשיפות, הרבה ידע חדש: חלקו היה בצורת תגליות מדעיות, או חברתיות, וחלקו היכה בתדהמה, וּבַקֹּשִׁי- להכיל, לקבל ולהמשיך לאפשר לסמוי להישאר כמות שהוא. השלב הזה הוא המסיבי והעשיר ביותר, שבעבור חלק מאוכלוסיית העולם עדיין נמשך.
אבל האתחול בעיצומו וזה אומר שהתודעה הכלואה משתחררת מהתאים הביולוגיים שלכם ואתם מגיבים יותר ויותר לאנרגיה החדשה, שאחראית ללא מעט שינויים בתודעה של כל אחד מכם, כמו גם לתודעה הפלנטה.
אחד ההיבטים של האנרגיה החדשה מתבטא בכך שחלק מאוכלוסיית העולם עובר לשלב המפָּצי.
השלב המפצי אומר,שהקבוצה הזאת, ברחבי העולם, מוכנה לפירוק, ולא רק להרחבה ולהפשטה נוספת של הדברים כמו באנרגיה גלית.
כאילו צועדות שתי אוכלוסיות על פני הפלנטה.
הנשמות שמוכנות למפָּצים, הן נשמות שכבר הגיעו לרוויה מסויימת של הכלת הלא מודע והרחבתו, עד כדי כאב לפעמים. איך שלא הסתכלתם על תחומי החיים, אפילו הפרקטיים ביותר, שחרור הזיכרונות הכלואים הציף פחדים או דילמות שצפו ועלו והפכו את עצמם לרלוונטים שוב.
התודעה הגלית, קשורה לכך שהמציאות האנושית לאורך אלפי שנים עברה דרך גלי זמן, שבאו והלכו, כמו גלים שמתנפצים אל החוף, משאירים שם רישום, חוזרים חזרה לים, אוספים, ושוב מגלגלים אל חוף המציאות.
גם המציאות הקרמתית המוכרת לכם מושתתת על אנרגיה גלית. באתם והלכתם ובכל פעם זיכרונותיכם נקלטו בחוף המציאות, והותירו את חותם ההתנסות שלכם.
כעת, ישנה קבוצה אנושית, שמוכנה להמיר את הגליות הזו בתנועה מפצית והיא חלק מהאתחול החדש. הם שיניעו זאת בעבור כולם.
התודעה המפָּצית היא זאת שמקדמת כרגע את התודעה הארצית הקולקטיבית, אל המציאות שכרגע נקראת כפוטנציאל אחר, חדשני.
פורצות האפשרויות גם את המרחב שמתוכו אפשר היה לקרוא את המציאות, דרך תקשור שמחבר בין מציאויות, ומתקשרים יכולים לשלוח שלוחות אל מרחבי יכולת שלא היו זמינים עד כה.
נשמות שבאו לעשות את המהלך הזה, כולל המפץ, פשוט פועלות בהרחבה אינטואיטיבית חדשה שלא היתה כדוגמתה, והופכות מודעות למפצים מסדר גודל שורשי.
לדוגמא, הפנייה לקבל עזרה מהיקום. מדובר בקריאה של כל אדם מודע, אם במדיטציה או בתפילה, אל הנשגב, אל העליון אל ה"אחד" בבקשה לסיוע ביצירת מציאות בעת הצורך.
העצמי המודע נוטה להמיר את המגרש שלו ממגרש אנושי – למגרש אלוהי: "למדתי לעבוד עם היקום, למדתי לעבוד עם התודעה, למדתי לבקש, למדוט בדרכים הנכונות, ודרך אלו אני ממשיך לוודא שהשפע שלי ישאר על כנו". וזה היה נכון עד "לפני הספירה", באנרגיה הישנה וכעת ישנו מעבר לתנועה מפצית. מה היא אומרת?
המפץ רוצה לנפץ כל תחושה שעומדת בעוכריה של חירות, מכל סוג שהוא, כי בחֵירוּת אמיתית של העצמי החדש – גם בזה אתם לא צריכים לעבוד.
אתם כבר לא צריכים לעבוד בלמדוט, למגנט ולומר מה אתם רוצים או מה אתם צריכים.
זה לא שטעיתם, או שגיתם; אתם עשיתם את הדברים הנכונים לשלב המעבר הזה.
אבל, מי שעובר לשלב המפץ – מנפץ כל מה שקשור לתלות, כולל תלות ביקום, תלות בעבודת התודעה. החירות חסרת ההתניה, המיטבית, היא זו שמתנגנת בלבבות של מי שעובר לתנועה מפצית. האינטואציה הופכת למורת דרך יומיומית, עכשווית, מיידית שלא צריך לעצום בשבילה עיניים ולתקשר. אתם תעברו לפעול כמו רוח לחשוב מתוך העצמי הגבוה ולא כמו בני אדם.
זו תנועה שמנפצת את השאריות האחרונות של פחדים שמבוססי מציאות מותנית: אם – אז; אני אעשה – ואני אקבל, אני נפרד ולכן אני פונה אל… (מעביד, או בן זוג, או בנק), וגם אל הבורא.
כשזה יתנפץ ינצנץ בבירור אורו האותנטי של העצמי הגבוה שלכם, שיודע את עצמו, בכוחות עצמו, למען עצמו, ואיננו מתרגל תלות בשום דבר ועניין.
לא כולם נמצאים במקום הזה, זהו פוטנציאל שאנו קוראים אותו והוא כבר כאן לחלק מהאנושות.
אז- כשאתם מודטים, אתם מודטים על השלם כולו ולא על בקשותכם מן היקום. אז – אתם מבינים לעומק שאתם מה שכתבתם לעצמכם. מי שמגיע לשלב המפץ ויודע מה הוא בא לעשות כאן, מהו האור שהוא מפיץ למרחוק – לא יחשוש יותר שהיקום ייטול ממנו את היכולת לעשות את זה. זו שלמות מהכרת הצורפות לא ההתמסרות למשהו.
בפוטנציאל הזה- מה שבאתם לייצג בעבור עצמכם ובעבור הסובבים אתכם מעצם האור המוקרן מכם, לא יכול יותר להתפרק. בפוטנציאל הזה, תגידו כי עברו השלבים שבהם דברים יכולים להתפרק, כי המציאות הייתה מעוגנת יותר מדי ברמה הארצית הקונקרטית. שם דברים אכן מתפרקים, וממשיכים להתפרק.
העצמי שחווה את עצמו במלוא חירותו, במלוא יופיו, במלוא האותנטיות שלו, איננו פועל מן המקום התודעתי, שבו הוא מבקש מן היקום את מה שממילא שלו.
זהו המקום שמארגן את כל רשויות החיים מחדש, עבור חלק מאוכלוסיית העולם, שמגיב כך לאנרגיה החדשה, ברובד מציאות שמתמרן אחרת בין גליות ומפציות.
הידיעה שמעולם לא היתה פרידה, מעולם לא היה פיצול, אלא רק בעולם המקביל שבנתה לה נשמה, יחד עם האלוהות, כאשר נבראה הפלנטה, וצריך היה ליצור את אשליית מציאות החומר כדי שתוכלו לעבור את כל מה שעברתם עד כה. מאומה לא בטעות מקורו.
או אז נוצרו הסיפורים על חוויות שקשורות לפיצול מאנרגיית האם, וגם סיפורי גן עדן. נמסרו לכם סיפורי הפיצול האנרגטי של הנשמה מהאל, שמתארים אתגרים נפשיים וריגשיים, שכן זו היתה התשתית המטאפיסית, לעולם שבנה את עצמו על תפישה חושית של נפרדות.
משזה נמצא בשלבי פירוק, אנחנו זקוקים לכל התודעות שרק אפשר לגייס כדי לפקוח להן את העיניים, להראות להם את הדרך המופלאה שהם הסכימו לעבור, וכמובן לגייס אותם להיות שוב חוד החנית של העולם החדש".