הלא מודע מצוי בהשרדות- נלחם על הבית

בוקר חברים,
רכשתי ביום שישי נעליים גבוהות, אדומות ומבריקות, לכבוד עצמי. אדום זה אומץ ותושיה, פריצה והתחדשות, ונראה לי שהעולם זקוק לאדום אדום הזה, אז קניתי. ומה? אני מתהלכת בהן בשמחה רבה בין החדרים, מהמטבח לקליניקה וחזרה, אולי גם אצא לזרוק זבל. סגר עלינו ישראל, אבל לא בלב, לא בתודעה, לא בחשיבה העצמאית ולא בידיעה, שלא קל לברוא מבראשית. אז תתעטפו באדום בתקופה הקרובה, ובואו נקרא יחד מה הקוסמיים אומרים היום על הפלוס והמינוס שבתוכינו.
"שפע של מידע ימשיך להגיע, והבנייה החדשה תהיה דרך הסתכלות רחבה יותר.
 
"דברים ימשיכו לצוף ולעלות, גם כי הראייה שלכם הופכת להיות על חושית. יותר אנשים יראו צל ואור לא רק דרך היטלי עצמים כך ישויות אנרגטיות שפועלות כאן תיראנה.
 
אתם הולכים לאיבוד בין אמת לשקר, אפשרי או לא אפשרי,כי פתאום נפתחות כל כך הרבה אפשרויות שטורפות את הקלפים. (ראו השינויים המהירים במפה הפוליטית).
 
דברים מתגלים והדבר יאתגר את החשיבה הלוגית השכלית: אם מרחיבים את הראייה החושית לעל חושית, האם זה חייב להיתפש כמדע בדיוני? להרבה, השכל אומר שכן.
 
אפשר להשתמש בחושים רק באופנים מסוימים, אומר השכל המקובל, ומה שמעבר לכך הופך למדע בדיוני- אך זוהי התקרה שנפרצת. זה אומר שהאפשרויות להכיר ולדעת מה קיים במציאות מתרחב הרבה יותר: לאט מתמוססת הדיכוטומיה הזו שבין אפשרי ולא אפשרי, מרחב האפשרויות גדל אך עדיין קשה להכלה.
 
העולם הישן אומר: יש סדר ליניארי מוכר והוא מוביל, בעוד העולם החדש אומר: תנו לסדר להתגלות דרך ההתרחבות. פער זה מגיע לשיאים ומעמיק קטבים וקצוות של ראיית המציאות.
 
זהו אתגר מאוד משמעותי לפלנטה שהתחילה את דרכה עם היבטי החלקיק ועושה דרכה אל המרחב, מפני שהתודעה שעוברת מהלך אבולוציוני כעת, מתעוררת אל מקור הבית שלה ועושה זאת בעודכם בחיים. לכן נוצר קיטוב עצום, חוסר אמון וחוסר יכולת להכיל זאת.
 
הרבה נשמות מצויות בהתחבטות פנימית, כמו מאזניים פנימיים בין "פלוס" ו"מינוס". פלוס אומר: אי אפשר לשכוח את כל מה שנצבר, כי הייתי פה הרבה פעמים, חייתי פה חיים, למדתי את כל גווני הקשת של הטוב והרע, כל מה שתפישה מפוצלת מלמדת.
יש באמתחתי קלסר לימודים מלא! אי אפשר לנטוש את זה, זה כמו נטישה של בית פנימי. לגלות היבט מעודכן של ה"עצמי", הפרטי והגלובלי, כי העולם מתחיל מבראשית, לא כולם מסכימים.
 
המהלך העולמי הנוכחי, מבטא עד כמה החוויות האנושיות, משפיעות בתורן על הרוח. יש לה לרוח התחבטות. ואיך זה אפשרי? הרוח הרי אינה האישיות, יטענו רבים.
תודעה משפיעה על חומר, כתוצאה מכך החומר עובר שינויים ותהליכים, והוא משפיע עליה חזרה כשהיא עוברת דרכו. ישנו היזון חוזר מסוג שארך אלפי שנים, וגם הוא משתנה כעת. זהו מפץ תודעתי, שקשור לאופן שבו תודעה וחומר ישפיעו זה על זה, עקב התרחבות היכולות שלכם.
 
רוח שעוברת דרך אישיות פעם אחר פעם מושפעת ממנה, אחרת מה הטעם, אם זה רק עובר על ידה, היא באה לצפות בסרט?
ישנה מסה של תודעת זיכרון שקשה לנשמה להסכים לשחרר אותו.
הדבר משפיע על התנודה שלה. זה לא יכול להשפיע על קוד המקור שלה, אבל זה משפיע על האופן בו היא למדה להסתכל עליו.
המטענים שנשארים (ה"פלוס") משמשים את הנשמה כמאחז של בית, משלט.
כעת הכל רועד מסביב, ויש שאינם מוכנים להרעיד את הבית הפנימי. הם טרם מוכנים לכך שיקרעו מסכים ויתגלו גוונים של מציאות שהיא שונה, ולכן מאיימת על מה שנלמד והובן כסדרי החיים.
יש חוויה של איום פנימי. זהו מצב שמוביל לקוטביות וקיצוניות כי הלא מודע מצוי בהישרדות ונלחם על הבית.
 
ומה בצד המינוס? זו התחושה, שדווקא אי הוודאות, היא המצבר החדש שאיתו הרוח המפעמת יוצרת דרך חדשה. "חוסר" במובן של הסקרנות לחפש ולגלות עוד. מתעורר איזה רעב לגלות: אז מה כן? מה עוד? מה נסתר ממני? לאן עוד אפשר להגיע? מה עוד אוכל לדעת על העצמי האמיתי שלי?
עולם בורא מבראשית: בבראשית יש סקרנות עצומה של הבורא, לגבי מה עוד הוא יכול ליצור תחת ידיו?
 
האופן שבו דברים מתגלים, האופן שבו העולם מתעורר משתנה מאדם לאדם ואת זאת יש לכבד כחלק מן השינוי".
ואני אומרת: זה לא קל, (המשפט האחרון הזה), כי הקיצוניות, הקיטוב והטינה למה שאינו אני, איתי, ושלי, מעולם לא היו כה בוערים. וזה אחלה אתגר שבעולם לא להיות שם. לא להגרר, להמשך, לשלוף סכין. מוזמנים להשתמש בקבוצה שלנו לשיתופים או חוויות, לקבל תמיכה או לשאול שאלות כמובן בנושאים שרלוונטים לנו.
שבוע טוב
ליאורה