נקודת האבל הפנימית

"מתאבל האל על פירוקה של תכנית פלנטרית . אין זה אבל של צער ואכזבה מאבדן, או כאב על כי מה שהיה לא יהיה עוד, ולא קושי להכיל שכול, כפי שבני אדם לפעמים לא נותנים למת ללכת.

בכל אחד בתקופה הזו יש נקודת אבל פנימית, שהאור מבקש לחשוף. אל לאנשים לחפש את האבל בחוץ; על התפרקות ממשל, באכזבה ממנו ,לא באבל על עולם ישן, מסודר ותרבותי, על כלכלה מתפרקת.

אבל פנימי יכול להיות על כך "שלא אהבתי מספיק בחיי".

אבל פנימי יכול להיות על ש"לא התאמצתי יותר להציג עצמי באור נכון והולם".

אבל פנימי יכול להיות על כך "שהקפאת ליבי במערך יחסים מסוים ולא אפשרתי לה להרגיש אחרת" .
אבל פנימי יכול להיות על כי "אני מתחבא מאחורי אמירה של מישהו/הם לגבי, ולא קורע את המסכה כדי להראות שאני לא זה".

אבל פנימי יכול להיות על "שנתתי לכוחות גדולים,משמעותיים, שיודעים להרשים ולסחוף להפנט אותי, ולא הפעלתי יותר שיקול דעת, האם הקול הסוחף באמת מגדיר אותי?"

אבל פנימי יכול להיות על כך "שאבדתי תקווה מלהניע את חיי בדרכים אחרות, ונכנעתי לעגמומיות פנימית שאומרת: זה מה שיש, עם זה יש לחיות".

אבל פנימי יכול להיות על "שאני אפילו לא יודע שאיני ער מספיק, אך המשפט הזה מנקר בי.. איני יודע מה בעצם המשמעות "להתעורר" , ועד כה צחקתי ולגלגלתי על המושג, אך ביני לביני אני שואל: אולי יש משהו בזה? ואולי אני באמת לא ער?"

אבל פנימי יכול להיות על שנתתי אמון רב בסיפורים מיתולוגיים מסורתיים, וחשבתי שמה שהיה הוא שהווה והוא שיהיה, מבלי לקחת בחשבון ,שמסורת אמיתית היא מהות ולא צורה קפואה, שאינה מבינה את עצמה באופנים מתחדשים. זו דרכה של מהות, שתמיד אפשר למצוא איזושהי קרבה ושייכות אליה לאורך זמן.

אבל פנימי אחרון ולא חביב, יכול להיות על "שאני קם בבוקר ולא מוצא את הטעם לחיות".
מה ניתן לעשות? זה לאסוף את נקודת האבל הפנימית שלכם ובמקום להשתקע בה עוד, להבין, שמאחורי כל בית מקדש שחרב, מאחורי כל תכנית אלוהית יקומית שמתפרקת, ישנה כבר תכנית חדשה בהתהוות.

התהוות חלקכם בתכנית החדשה קשורה בהתייחסותכם לנקודת האבל, כדי לקחת אחריות על האור שיכול לבוא בעקבותיו".

איזה אור אני יכולה להביא היום שלא ישמע פאתטי? הרי אין טעם לומר לכולכם, שמחר יהיה מואר ובהיר יותר. כן יש להראות, כי גם אם המאבקים הם מול בלפור, מול פקידי אוצר, בריאות וכו…

בתכנית החדשה אני = ואנחנו הם גרעין אחד שלם. כולנו בראנו את המציאות הזו, כולנו נפרק אותה כולנו נבנה אחת אחרת".