על הרדיפה אחרי ה-like
אני יהווה,
אמנם אני מתלהב מן האופן בו אתם קושרים אחד את השני בקשרים אינטרנטיים באמצעות מידע אישי אולם- אתם הולכים קצת אחורה.
אתם הולכים אל תופעות שיבטיות, בהן השבט הכריע בעבור הפרט והמוסדות השבטיים היו אלה שהחליטו כיצד השבט יראה וכיצד יראה הפרט בתוך השבט. ראו: אין כל רע בקשרים שאתם קושרים בינכם. הרשתות האינטרנטיות הן חלק מהתפוקה המדעית החיובית הנרחבת, שמאפשרת לכולכם להיות קשורים ומחוברים, ולהרגיש כאילו העולם שלכם הינו כפר קטן.
איבדתם קצת את הגבולות: הרי אתם בני אדם. יש לכם התלהבות יתרה ממה שקורה בחצר האחורית של כל אחד מכם, אתם שופטים לכאן או לכאן את המשפטים, ולו הפשוטים ביותר, שחבריכם מעלים על הדפים שלהם, ואתם הופכים להיות "מציצנים" בכל הקשור לחיים של אחרים. באיזה אופן אתם דואגים לחיים שלכם? כיצד אתם נתרמים מכך לטובת האינדיוידואליות והעצמאות שלכם.
ישנה נטייה להיאחז במה שנראה זמין, הנטייה "לקחת מהאחרים ולהפוך אותו לשלי", היא זו שמגבה את הרשת הזאת. לכן אני אומר שקצת הגזמתם. אין כל רע בשעשוע…אולם אם שואלים אתם לאן פניכם מועדות? חלק מכם ירגיש שהוא מיצה את הרשת -אלו הם האנשים שיבינו מהי פנימיות ומהי שותפות אמיתית.
הם ינסו למצוא את השותפות האמיתית בליבם ובאופן שבו הם מתייחסים לאחרים כבני אנוש. לעומתם יהיו אחרים, שימשיכו לטעון שהם יוצרים קשרים באמצעות רשת אינטרנטית. הם עלולים לחוות רגרסיה התפתחותית: תחת אשר יפתחו את העצמיות והעצמאות שלהם, הם יהיו ניזונים יותר ממה שזורקים אחרים מתחת לחלון חצרם האחורית, ופחות ממה שגידלו הם בגינתם שלהם.