שלום רב,
"אלו הם ימים מיוחדים במינם: הנמסר מיועד הפעם לכלל השומעות, הקוראות, והנחשפות לדברינו.
לעוד שלושה ימים, כוכבי לכת נמצאים במפה סדורה, המאפשרת פריצת גבולות. כל הסמוי שהופך לגלוי כבר מוכר לכם, לכן נעמיק בסוגיה ונשאל: מה חשוב לנשים בפרט לדעת, ולעשות בימים הקרובים? דרך יום הזיכרון לגבורת הרוח ולידיעת האל שנצלבה ונשרפה, דרך האבל והשכול, דרך הכאב, וגם דרך הזיכרון של אפליה המונית.
ומבלי שנהיה משווים חס וחלילה בין שארע באותה תקופה לבין ימינו- ימיכם אלו, נהיה אומרים לכל אישה באשר היא : קומי והתקוממי!
בפני כל (וקול ) צורר, פנימי או חיצוני. בפני כל דאלים גבר, בפני כל קול שאוזק, מחסיר, מצווה, מגדיר אותך בעבורך, פותח ידו ומשחרר- וברצותו מושך חזרה ברצועה. כל קול, שלך או של אחר, שאוסר את הרצונות, את היכולות, את חופש הפעולה ואת הפליאה הגדולה שטמונה בקסם הנשי.
ימים אלו הם הזמן לפנות פנימה, ולהבין כי כוחן של נשים בהפיכה התודעתית, האופפת והעוטפת את עולמכם הוא עצום ורב. הוא מיוחד, הכרחי וחיוני לכל אישה באשר היא, שכן מפעמת בה נשמה שידעה והסכימה לשאת נס של מרד זה.
אין אנו מבקשים מכן כי תתאגדנה ותצאנה לרחובות, ואין אנו מבקשים כי תהיינה נושאות מסר לאומי או ציבורי – להיפך, נבקש כי תתכנסו פנימה אל עצמכן כשכל אחת מכן יושבת ערב יום זיכרון זה ובודקת בתוכה את צורריה הפנימיים.
את קולותיה הקמים עליה לגמדה, להקטינה, לכווצה, להגדירה ו/או לנטות לה חסד או שלא.
ותהיינה בנות חווה בעולמכם זה שוברות את האזיקים ויוצאות לחופשי. פחד מ"תרבות גברית" מלשון הרע.. פן מה יגידו? הרצון לפעול ב"מישורים זרים" או "לא מתאימים" לנשים כביכול, "לא מקובלים", והציפייה שהגברים יתרצו… כדי שתוכלנה בשקט לעשות את שלכן.
לא עוד!
מסר זה מצטרף לזה אשר העברנו בקרבת חג הפסח: אין העיתוי סתמי או אקראי ובודאי שאינו מבקש שתתעלמו ממנו.
האנרגיה הבוראת היא אנרגיה שיש בה עצמה בוערת של יצירה בלתי פוסקת. זו תודעה שמחוברת לחלקיה השונים ללא סייגים. הכל הוא אחד, שרוטט וסוער באופן כאוטי, ואז – כבמטה קסם, מתארגן, בורא ויוצר סדר חדש, כמו בבריאת עולם. בעולמכם נתפשת הבריאה הזו כמפוצלת: את הכוח והעצמה הנראים לעין מבטאים הגברים- הם גם אלו בעיקר שיוצרים את הסדרים במציאות החיצונית.
את היכולת להכיל חיים, ללדת, לארגן מבפנים עולמות של רגש, של הרמוניה, של סדרים משפחתיים פנימיים מבטאות הנשים. מעגליות הבריאה ההרמונית הזו היא התשתית לאינטואיציה הנשית ולהבנת הנשיות את החיבור לאלוהי כפשוט ואפשרי.
הרוח הנשית מאז ומעולם ביטאה את הבלתי אמצעיות של הקשר לאלוהות, את החיבור ליקום וידיעת ה"אחד". דרך הנשים האינטואיטיביות, ה"קוסמות", בעלות יכולות הראייה והניבוי הוארה האלוהות כקרובה לאנושי, וכשאת הקשר המוסדי עם האל נטלו הגברים על עצמם, באמצעות תפקידים דתיים היא הוארה כמרוחקת. מתפקידים אלו הודרו הנשים באופן מסורתי.
בעוד שנעשה שימוש בכוחותיהן המיסטיים אינטואיטיביים של הנשים בסביבה הציבורית, הן גם הועלו על מוקד כמכשפות, כדי ליצור פחד ויראה מן האלוהות ה"אמיתית", שמבטאים סדרי הקודש הדתיים הגבריים.
גברים למדו לשלוט בנשים כחלק מפרדיגמה יקומית פטריאכלית לה הסכמתם כולכם. גברים פחדו מאז ומעולם מהקסם הנשי, ושלטו בנשים כדרך לשלוט ברוח ובחיבור הבלתי אמצעי של האנושי לאלוהים. זו תפישת עולם שמהותה הרוח האזוקה בכבלי הארצי, הפיזי והחמרי, והיא מתפוגגת. רוח זו משקשקת את כבליה ומנענעת את אסוריה בחזקה דרך הנשיות הפורצת.
להתפשטות הרוחנית העולמית בעשורים האחרונים הושמו גבולות וסייגים "לוגיים" "אמפיריים" , לכן, כשנשים מתקוממות היום, אין הן מבטאות רק את עולמן הפנימי. מבלי דעת הן מרימות את דגל ידיעת האלוהות הפנימית בדרך שהיא אותנטית, בדרך שהיא חדשה לעולם כולו.
עם הזיכרון האנושי תבוא ההזכרות הרוחנית, ועימה גם תקומה של עצמאות מסוג חדש".