הגיע הזמן שתתקשרו- כולכם!

שלום רב,

אנחנו בסימן הצטרפות. על זה ידידי, צריך לשים גז, זהו המטווה האמיתי…יש דברים בעולמינו שלא יוכלו להשתנות ולהיפתר כל זמן שהתודעה הגלובלית אינה משתנה. איינשטיין המציא זאת לא אני, "אי אפשר לפתור בעיה בעזרת אותה תודעה שיצרה אותה". והיא משתנה: אנחנו לא כתמול שלשום. אתם יכולים לסייע לעצמכם בכך שתכניסו את המדיטציה ההשקטה לסדר היום שלכם, וגם את החיבור ליקום ולמדריכים האנרגטיים שלכם. כך אתם תומכים במה שממילא מתרחש. התקשור הבא מבאר זאת, ובסופו תמצאו מדיטציה/תקשור שיכולה לסייע לכם בכך.

אם יש לכם צורך בעזרה פרטית- אני פה.

ליאורה

"פעימה של שלומות היא פעימה בה הנשמה חוותה רצף מיוחד במינו, להתאחד ולהתלכד עם האישיות ולזהור דרכה ללא כל פער או פיצול. הזדמנות פז לנשמה לחוש שלימה עם מרחב המציאות הפיזית ולפעול בה בסיטואציה שהיא "כנגד כל הסיכויים". דווקא אז היא מוצאת דרך לבטא את ההצטרפות למרחב בו "אני "ואנחנו" משתלבים, למרות קונפליקט אפשרי. זהו מצב של "אופוריה נשמתית" שמאפשר לה קפיצה התפתחותית שפותחת בעבורה דלת חדשה".

הסיפור של גילה (שם בדוי) הוא סיפור שכזה.

"ביער, שיירת חוטבי עצים הולכת. מוכנה היא לכל פגע. מוכנה להיות מותקפת, להגן על עצמה, מוכנה לעצור בכל מקום בו יש עבודה -ואז להמשיך הלאה. קשי יום, למודי מלחמה, פליטי חרב הם חוטבי העצים, מבקשים רק לחזור לבית ולמשפחה וכה רחוקים הם…

מבקשים קצת נדיבות, מעט טוב לב מן האנשים. שיעברו, ואולי יזרקו פיסת לחם. שיעסיקו אותם בחצרותיהם תמורת אוכל ולינה, יגלו רוחב לב…הרי המלחמה נסתיימה וצריך לסייע לאנשים לשוב לביתם.  אך לא! לב האדם קשה כאבן הוא לפעמים, וחוטבי העצים עשו את דרכם ביער מוכנים לכל דבר: גם לנדיבות הגדולה ביותר אך גם לקושי ולכאב.

יללת זאב פילחה את האויר. ומייד! כל אחד לעצמו: נוטל את הגרזן ומתחבא מאחורי עץ. חוץ מידידינו אשר חש כי כלו כל הקיצין ואין יותר מה להפסיד. מניח הוא את הגרזן על האדמה… והיללות מקפיאות דם! מתקרבות והולכות…חורכות בבשר. זוג עיניים…אש יוקדת! מבעד לעצים ולשיחים…זאב מתקרב באיטיות. והזאב לא מאמין! איך זה לא בורח בן האדם? עומד ומביט לו… מה עושה זה?

מניח הוא את הגרזן על האדמה, אוסף את שתי ידיו ומניח אותן על לוח ליבו, ואז- פוצח בשיר מזמור תפילה. באותו הרגע שחרר את נשמתו ושמחת חיים עצומה אופפת ולופתת אותו. הוא מביט על היער, על החברים המתחבאים, הוא מביט על הזאב הרושף וכל מה שהוא יכול לחוש היא שמחה עצומה!!  על כי זכה לחיות את החיים. קולו נישא ורם:  קול תפילה מוכרת, והוא שר ומתפלל! עיניו עצומות רגליו צמודות וידיו מכסות על ליבו.

כולם עומדים קפואים… אט אט משתחררות הלשונות , אט אט מצטרפים הקולות, והשירה מתחממת ומתחבקת..אט אט יוצאים הם מאחורי המחבוא, מניפים את הגרזן ועומדים כשורה אחת- מימינו ,משמאלו ומאחוריו. מקיפים אותו…והשירה! שירת החיים היא.  מסתובב הזאב לאחור- וחוזר על עקבותיו".

"הגיע הזמן שתתקשרו- כולכם!"

"לא בעבור מידע, לא בעבור חשש כזה או אחר, ולא בעבור הקניית היכולת לראות את העתיד. כל אלו מגבילים, מצרים, ופועלים מתוך מסגרת: בין אם רצויה או לא.

תקשרו כדי ליצור רציפות עם היקום, בעבור החופש והחירות המופלאים, שאתם חווים ברגע שאתם משחררים את המציאות הפיזית להיות מה שהיא צריכה להיות ברגע נתון.  מהי היכולת לתקשר? ראשית היא מעלה על נס את טיבכם האמיתי -והוא היותכם משתייכים לתודעת היקום הראשונית.  למה אתם מצטרפים? לחירות, לחופש שלא לדעת, לא לתכנן, לא לענות על ציפיות, שלא להיות צודק או חכם.

להיות במצב של תקשור פירושו לחוות את החירות הגמורה להעביר את מה שהאלוהי מזרים דרככם. לשוחח עם היקום פירושו לחוות את החופש להיות תודעה רחבה, שקורסת מבחירה לחלקיק בדמות מילה, רעיון או משפט, בהסכמתכם.

זוהי החירות במיטבה.

מה שאין אתם רואים בעינים ושומעים באזניים, כל מה שנעלם מהחושים האנושיים, הוא המרכיב העיקרי אותו אין אתם מבינים: איך הוא מרכיב את המציאות שמאחורי הקלעים?

ואתם? מנסים לאמץ את העיניים.. ולחדד את האזניים… ולפסוע פסיעות גדולות על פני מציאות כדי להיות נראים, נשמעים ונוכחים, כי כך חינכו אתכם החושים הפיזיים שלכם ובכלל זה האגו המובחן.

כעת הגיע הזמן: שבו בשקט… האזינו… הרגישו במקום לחשוב.. ודעו את אשר אנו אומרים לכם: הנוכחות שלכם אינה תלויה באף אחד מאלו, הפוך מכך: בימים מיוחדים אלו ,כשכל נשמה מתרגלת טווח תנועה חדש בין הישן והקבוע, בין המסתורי והאפשרי, דווקא בימים אלו יש צורך להבין חופש מהו? ואיך לתרגל חירות?

החירות לתקשר היא החירות להשתחרר מצורך. החופש לקבל באהבה את שמוסר היקום הוא החופש שלא להשיג את מה שמופיע בקטלוג. הצורך האמיתי שלכם כעת הוא בהצטרפות, ובידיעה כי התודעה של כולכם מתרחבת באופנים שלא נראים לעין, ועליכם לקבל זאת, עד אשר יותר מכם יחדדו יכולות על חושיות ויראו בדרכים חדשות.  עד אז למדו את עצמכם לתקשר ובקלות!

עליכם להיות סבלניים: הרפו מהציפיות שלכם, ואל תעשו זאת כדי לראות תוצאות מידיות.  השתלבו במדיטציה שהעברנו לכם ושהו בה בכל רגע אפשרי.