אנחנו שש אלוהויות,
העל חושי יהפוך ליריעה ניתנת לחקירה, כשאתם תבינו את הקשרים המתקיימים בתוך מה שסמוי מהעין. איך נמתחת יריעת הרטטים, שמחברת בין הרגשות האנושיים, לבין תנועת האנרגיה החדשה, שיוצרת מציאות חדשה.
הנפש היא הראשות שמתווכת בין החלק האנושי אישיותי, לנשמתי אלוהי. האישיות מכילה מבנים, שריקוד האלקטרונים והפרוטונים שלהם הוא דחוס וצפוף. מאידך, הנשמה פועלת על פי קוד, שמכתיב את התפרשות התנועה שלה במרחב.
אתם מרשים לעצמכם להיות קרובים לקוד זה יותר ויותר, ככל שאתם פותרים עכבות ופחדים ראשוניים וקרמתיים.
עזיבת הנשמה את האלוהות, יוצרת את ההגנות הראשונות על קוד הנשמה, ואת זה אתם עכשיו מפוגגים.
כדי ליצור את החיבור שבין שמיים וארץ, שבין תנועה רחבה ויקומית, ובין תנועה מצומצמת ארצית- נבנתה הנפש- והיא מכילה את הזמני והנצחי.
הרבה אנשים עושים כעת דרך טרנס-פרסונלית, מעבר למה שהחושי והדחוס יכול לראות ולהתייחס אליו. ככל שאתם נמצאים יותר שם, כך הנפש שלכם מתרחבת. ככל שאנשים נאחזים ברצונות או בעכבות של האישיות והאגו- כך הנפש נותרת על מקומה, מתקרקעת, ומשתמשת בעיקר בחלק שמימד הקביעות בו הרבה יותר חזק מאשר מימד התנועה והשינוי.
התרחבות הנפש היא זו שמאפשרת לאורך זמן, את הישארותה. היא איננה מתפוגגת ומתפרקת יחד עם הגוף הפיזי שלכם; חלק ממנה עובר ממימד למימד, ממצב קיומי אחד לאחר, ומאפשר את כניסת הנשמה בכל פעם לגוף אחר בפלנטה הזו.
נפש מתרחבת, אם כך, היא נפש מתפתחת, אבל לא רק במובן הפסיכולוגי המוכר לכם, של התרחבות היכולות, ומימוש פוטנציאל, אלא במובן התרווחות החלקיקים שיוצרים את הדפוסים שלכם.
היכן שהיה צפוף מאוד, ההתרחבות מאפשרת יותר מרחב, ולכן התנועה בין החלקים יותר אורירית ומאפשרת גמישות.
ההתרחבות האישית והפלנטרית שלכם מאפשרת ליותר אנשים לחוות חוויות רב- מימדיות. אתם חווים אותן כאשר מתקיימת בתוככם הסכמה שהיא גם נשמתית וגם שכלתנית. כלומר, השכל והנשמה מגיעים לשלב שבו הם יכולים לשאת בפיזי את החויה הזאת, מבלי שהאישיות תבהל. אלו הן חויות אותן השכל אינו יכול בדיעבד, להסביר.
כאשר הנפש מתרחבת, אומר הדבר, שלפרק זמן של אותה חויה- דקות, שעות או ימים, ישנה אפשרות לראות ולחוות את החיים, מעבר למה שהחושים האנושיים מעבירים לכם ובכך סוללים את הדרכים המוכרות- ההרגלים.
התרחבות הנפש אומרת, שהנפש מתעלה, ורוטטת באפנים, בהם החויה החושית איננה מהווה את המרכיב העיקרי. החושי לא נעלם לגמרי, אבל שוקע- כמו תמצית עלי התה, או גרגירי הקפה השחור, ששוקעים בתחתית הכוס, לא מתערבלים, ולא נמוגים בתוך המשקה עצמו.
ברוכים הבאים למימד החקירה: ישנן ישויות, שבודקות כיצד הרגשות שלכם יוצרים אינטראקציה עם האנרגיה החדשה, כי ביחד הדבר מכתיב אלו מאירועי המציאות יתממשו או יכנסו לשדה המציאות שלכם.
ככל שאנשים נמצאים יותר בדרכם הטרנס-פרסונאלית, ככל שהם מאפשרים לשכלם להרהר ולהיות פתוח לאופציות חדשות כאפשריות, כך הם מסייעים לפרוץ את גבולות התפישה האנושית כך נפרצות גבולותיה של תודעה, שמאפשרת חוויה חושית במימדים שלא אפשרו כניסה אליהם בעבר.
חויות מסוג אלו יכנסו ויצאו ממימד המציאות שלכם, ואתם תרגישו זאת באופן פיזי.
אתם עשויים לחוש שמחה, התעלות ואושר, תחושו שהאירועים במציאות יכולים מצד אחד להיות מטרידים או מפחידים, אבל אתם כאילו נעים במישור רגשי אחר.
כאילו הפער מתקיים, אבל לא דורש את תיווך השכל שיסביר לכם איך זה אפשרי?
אם השכל יצטרך לתווך את הפער הזה, הוא עלול ללכת לכיוון פרשנויות "פתולוגיות" כמו מצבי "הזיה" או "פאזה מאנית", כי השכל לא מכיר פערים מהסוג הזה שיכולים להתיישב, אלא אם הוא פורץ את הגבולות של עצמו. כשכך קורה אומר הדבר כי הרוח מובילה את החומר.
יותר ויותר אנשים ירגישו חויות שיא שכאלה, ויאפשרו לשכלם לתמוך בהן באמצעות ההסבר המטאפיזי, ולא באמצעות הסבר "אינטלקטואלי" שישלול אותה או יגדיר אותה כלא שפויה ויגדע את המשכיותה.
פיזית, יותר אנשים ירגישו תחושה מוזרה בראש, בקודקוד, במצח, תחושה של אוריריות בגוף, תחושה של איזושהי התרכזות במצח או בקודקוד הראש, היכן שהעין השלישית וצ'אקרת הכתר, נפתחות עוד ועוד ומאפשרות את התנועה והזרימה ההדדית- מן היקום פנימה, ומאליכם אל היקום, כדי לאפשר את התרחבות הנפש.
ברגע שאפשרתם לחוויות אלו להיכנס לשדה המציאות שלכם, זה עניין של זמן עד שתבקשו בתוככם להתאמן שוב על תנועה רב מימדית, ותבקשו שוב את האפשרות לחוות את החיים מאיזושהי תנועה חלקיקית אחרת לגמרי.
כמו ילד שמתחיל ללכת והוא נופל וקם, נופל וקם, אתם מתנסים כעת בהתעלות, בחשיפה, בראייה הרב מימדית של החיים, וחווים את הפער החשוב והמבורך הזה, שבין המציאות ואירועיה, לבין החויה העל חושית המיוחדת הזו.
ברמה היקומית- כל פעם שאתם חווים חויה כזאת, לא מפחדים ממנה, ומאפשרים בתוככם את הפתיחות לחויות חוזרות ונשנות כאלה, שם אתם תומכים בתנועה המהירה של הפלנטה שלכם, אל התוכנה החדשה, אל הפרדיגמה החדשה, שמניעה אתכם.
לא רק הנפש מתרחבת, הפלנטה מתרחבת והיקום מתרחב, ולכן הפיזי "חייב ליפול" בין הכיסאות. דמיינו שהכביש שעליו אתם עומדים נבקע לשניים, ומתחיל לגדול רווח בין שני חלקיו שמתרחקים לאט לאט זה מזה.
מה שעדיין לא נמצא במצב צבירה שמאפשר ריחוף, יפול. ההתרחבות הזאת גורמת להרבה "נפילות" של אירועים פיזיים. בגלל ההתרחבות הדברים נחשפים ויוצאים החוצה, והם לא יכולים להתממש- הם כאילו נופלים אל החלל.
ככל שהפלנטה מתרחבת, מגיע יותר אור להאיר ולרווח בין הפרודות הצפופות של החומר, והרי כל מה שהוא סודי, הוא דחוס הרבה יותר מהגלוי, לכן הדברים הללו נופלים ונחשפים, כי הם הרבה יותר כבדים ומוצקים מבחינה פיזיקאלית אנרגטית, ממה שגלוי ונמצא באור וחשוף לכל.
ועוד לא סיימתם לגלות, ועוד לא סיימתם לראות… כדי לאפשר לכם להתעורר אל האור שמזומן לכם, שאמור להוביל אתכם אל שפת הכביש הבטוחה, אל המדרכה שמתרחבת בעצמה יחד אתכם. לא תתפצל ולא תשבר היא, מכיוון שהתוכנה אמורה לבוא אל ביטויה, ולממש את עצמה בימים אלו, בירושלים שלכם, בארץ שלכם, מתוך עינכם ומתוך ההבנות שלכם.
כמו אתם מקימים את המדינה שלכם מהתחלה- עצם על עצם, אבן על אבן, אוספים לכם מחדש את האנשים החלוצים, שיראו לכם ואיתכם את הדרך.
ותפקידכם משתנה מרגע לרגע, הופך להיות חזק יותר, קולני יותר, עד אשר לא תסכימו יותר להיות שותפים ולצעוד יד ביד עם אלו שיגידו לכם: "סמכו עליי, אני יודע מה טוב בשבילכם…"
האם ישארו הדברים בגדר פוטנציאל בלבד? האם תרשו לחדש להיכנס לשדה המציאות שלכם?