אנחנו שש אלוהויות,
חג השבועות השנה אינו כתמול שלשום. השנה מתאפשרת לכם כניסה לספירות שעד כה הרוח לא אפשרה לאיסוף שלכם, למנחת הביכורים שלכם להגיע. במעברי חייכם עשיתם כמיטב היכולת וסייעתם בכך לפלנטה לנוע על פני מה ששלחתם ליקום. בכל פעם שבאתם והתנסיתם, שלחתם רטט אנרגטי מפותח יותר והפלנטה נעה.
עכשיו מתאפשר סיבוב אנרגטי הרבה יותר גדול, אך צריך לאסוף אותו לא מהתנסות נקודתית, אלא מסך הלמידה הנשמתית שנאספה במהלך זמנים רבים.
שבעים ושתיים ספרות ליקום, ובכל פעם שהפלנטה שלכם עושה מעברים היא בעצם מצליחה להגיע לספרות גבוהות יותר, מה שמאפשר את הצמיחה הרוחנית שלכם כמובן.
לא ניתן להגיע לספרת השכינה הטהורה. רק אנרגית הבריאה הקדושה יכולה להגיע לשם, אך החג שלכם מסמל אפשרות חדשה, בה מה שאספתם לכם כביכורים של השנה הזו מאפשר לכם תנועה בעלת כיוון עצמתי.
כמו חץ שלוח, שמפלח ספרות שבהן ההתנסויות הקודמות שלכם רוטטות במעגלים זיכרוניים. אתם מסוגלים להגביה עוף מעליהם, וליצור השתקפויות מאתגרות יותר עד כדי כך, שבעבור חלק מכם נפתחת האפשרות להפוך את המציאות על פיה. בעבור חלק אחר תהייה זו יציאה לדרכים חדשות.
כל נשמה על פי המדרג שהשיגה לעצמה: הכניסה לחלק יקום זה מאפשרת לכם כפרטים וכפלנטה שינוי די דרסטי בהתהוות המציאות שלכם, כי אתם שותלים שם שינויים שנעשים באמצעות קוד הנשמה שלכם.
ככל שהקוד שאתם שולחים קרוב יותר למקור (תוצאה של פתרונות קרמתיים משמעותיים) כך גדלה היכולת להפוך את המציאות. המציאות מגיבה אליכם בהתאם וככל שהיא פחות דחוסה היא יכולה להשתנות מהר יותר.
כל אחד וסל הביכורים שאסף לעצמו.
אתם אוספים עכשיו מלוא הטנא: את הקצוות הגבוהים ביותר של ההתנסויות הקרמתיות שלכם, ואת הקצות הנמוכים ביותר. את הפעימות, בהן הייתם בשיאכם, במלא היופי, הטוהר ונקיון הכפיים של הנשמה, בעת קרבה אל המקור, ובצד זה אתם אוספים גם את שאריות הפעימות, בהן הלכתם מדחי אל דחי, ואספתם מאשפתות את שאריות החיים שנותרו, ממעברי חיים לא פשוטים, שהיו ההפך ממה שרצתה הנשמה.
בתוך הסל הזה אתם אוספים גם את התכונה הנעלה ביותר, המאפשרת והרחבה ביותר מבחינת יכולת התנועה, שמתיצבת לשירותכם, וגם את התכונה הקצרה, המצומצמת והמגבילה, שעדיין מחכה לתשומת ליבכם, ולכן מעכבת אתכם מלפתור ענינים קדומים.
ואחרון חביב בתוך הטנא, אתם אוספים את הברכה המחודשת, שאומרת לכם בשבועות אלו, כי תאפשרו למציאות שלכם להשתנות ולהתהפך, כאשר אתם מבינים איך נפתרת אותה דילמה בסיסית, עימה יצאתם בראשית הדרך, ואשר מעכבת אתכם מלנוע קדימה.
מה אתם מקבלים בחג מתן תורה?
אהבת האל נתונה לכל חלק מחלקיו (אתם). כל חלק על המשמעות שבו, על כל הפעילות, ההוויה והמהות שאתם, חלקי האלוהים מביאים, יש בו אהבה טמירה שלא ניתנת לביטוי חיצוני: זו אהבה שאתם אמורים בשלב הזה להיות נוכחים כלפיה והיא תהיה נוכחת בכם.
אהבת האל הקיימת, הנוכחת והמזינה, היא היא אותה אמונה פנימית, אפריורית ומתמשכת בכם, במהותכם האלוהית, והיא הכרחית להמשך עבודתכם במימד רביעי. ללא המרכיב האמוני הזה שמניע אתכם קדימה, ו"מעיף" אתכם מעל ידיעות החומר המבוססות, הגשמיות, החושיות, וכל מה שאתם מכירים מההתנסות בפלנטה הפיזית.
עם כל זה אתם יכולים להסתדר באמצעות המחשבה, המדע והחושים המוכרים שלכם.
ברגע שאתם מבצעים מעבר למימד שבו הרגש ,האינטואציה, החיבור לאלוהות והתחושה שההשתיכות ליקום הם אלו שמובילים, אתם חייבים לגלות בפנים את האמונה. בלעדיה לא תוכלו לבצע מעברים למימד ארבע. כי אז נשאלת השאלה מי אתם?
כל הסדנאות, השיטות, התהליכים למינהם שמבטיחים לכם ישועה… הכל יפה …אך מי שלא יגלה בתוכו את המרכיב האמוני- מאבד את הלב. זו אובדנות לשמה. חומר קורס מפני שהוא זקוק יותר ויותר למה שמפיחה בו הרוח כ-חיים.
חג שבועות שמח!