לכל קוראי היקרים,
שפונים ושואלים שוב ושוב מדוע בתקופה מואצת זו הלב מתקשה למצוא שותף/ה? כדאי לקרוא לפני התקשור
(הבהרה: כשמופיעה המילה עצמי הכוונה לעצמי האנושי הפרטי, וכשהיא מופיעה כך-"עצמי", או "אחד", הכוונה לעצמי האלוהי אליו משתייכים כולנו.
אנחנו שש אלוהויות,
הצטרפות העצמי ל"עצמי" בימים אלו כרוכה בהזדככות: נשמות שבות לצלילות האותנטית שלהן, שהלכה והסתאבה במהלך הזמנים. ראשית מצטרפים החלקים הפנימים זה לזה ויוצרים שיתוף פעולה מחודש בינהם. כשכך קורה נסללת הדרך להצטרפות ל"אחד".
זהו החלק העדין של מהלך ההצטרפות, של השיבה שלכם הביתה,
זהו מהלך רגשי, לא שכלי, כשאתם מכירים בהשתייכות העצמי הפרטי שלכם ל"עצמי" האחד, האלוהי, ובראשיתו רגשות בתוככם מצטללים, "מתיפיפים", ומרשים לעצמם להראות באופנים חדשים.
עומדים הרגשות אל מול המראה ומתיפיפים: מרימים שובל, מחייכים, מישרים עניבה או כובע, והמבט מחוייך מסתובב בסקרנות אל מעבר לכתף…לראות איך הרגש הזה, והתחושה ההיא, והפחד הזה… כל אלו מתכנסים יחד כמקשה אחת, שסוף סוף יש בה שיתוף פעולה.
מה שקורה לנשמות בשלב ההצטרפות וההזדככות קורה מאחר שהרשות ניתנת לרגשות מוסווים לצוף ולעלות, לשאול שאלות, לבחור בחירות חדשות, והכל יחד לומד ליצור שיתוף פעולה חדש. אתם משתנים.
התוצאה החדשה היא תוצר מבריק ויפהפה, אשר אננו מושלם הוא: וככל שחוסר מושלמותו ברור יותר לעיניו, כך מאושר ושמח הוא, השלם הזה, ויודע כי את אהבתו לעצמו הוא משיג עם, בחברת, ובזכות השלמות שנוצרת בין כל החלקים.
אז, יד מנגבת דמעה מעין, והשניה מעבירה אצבעות אוהבות בשיער ואומרת: אל דאגה, גם פחד זה, גם עצב זה או רצון זה, יעברו ולא לתהום נשיה מודחק, אלא יעברו מתוך כך שתמצא הדרך לוודא את מקורותיו האמיתיים של הרגש, ולספק את צרכיו ברגע נתון.
כשאתם כל כך כמהים לאהבה- כל כך רוצים כי מישהו יעביר יד בשיער וילטף, כי מישהו יראה את כל הזווית החדשות שלכם, ואת אותם הרגשות שפורצים החוצה ועולים, כה כמהים אתם כי מישהו יראה את כל -כולכם ויאמר לכם "שלי את/ה".
ומה חסר לכם? את אהבתכם לעצמכם.
מבקשים אתם את הקרבה אל האלוהים בכבודו ובעצמו. מבקשים אתם את מגע ידו ,את ראייתו אתכם כחדשים, מבקשים אתם כי יאמר לכם עד כמה נפלאים אתם ועד כמה ממלאים אתם את תפקידכם נאמנה.
ואם כך הוא, שואלים אתם, מדוע אין אני מקבל את זכותי לאהבה…?
אתם לומדים אט אט שיתוף פעולה חדש בין חלקים שונים שלכם, בין הסמוי לגלוי. בין השכל לרגש ובעיקר בין כל מה שלא הספקתם לממש עד כה בפעימות קודמות ונותר לכם ברשימת המלאי שלכם. אי שם במחסן שלכם מצויים המוצרים הללו ומבקשים כי מישהו ידרוש ויוציא אותם לחנות החיצונית.
הפעם אתם המבקשים. הפעם לא זר יבקש מכם אלא אתם בעצמכם- תבקשו לסכם את כל שנותר בעניין אהבתכם לעצמכם ,כולל הכמיהה הגדולה לאהבה, שאין אתם יכולים להסבירה בשכלכם, אלא רק מתוך כך שמזדככת נשמה והופכת צלולה, בהירה ורוטטת ברטטים הקרובים ביותר לקוד הבסיסי שלה.
לשם כך היא משילה מעליה את שנאסף ונאגר בכל הקשור לאהבת ה"עצמי". ולרבים מכם הדבר אינו אפשרי במסגרת קשר זוגי. רבים מכם זקוקים לפרוץ את לבכם שלכם בעזרת אותה כמיהה אדירה, כך שמסגרות השכל שלכם יפרצו ולא תוכלו עוד להוביל עצמכם בעיקר דרכו.
כשכך אתם מרגישים ומתגעגעים, אתם משחררים את ליבכם מהרבה פעימות של בית סוהר רגשי שנכפה, כביכול, עליכם. יש לבבות שצריכים ראשית דבר להתקרב לעצמם לפני שיווצר קשר עם לב אחר.
פעימות שבהן פחדתם "לא לספק את הסחורה", פעימות בהן ליבכם איים לשטוף אתכם למקומות אותם השכל לא יאשר. פעימות בהן הפנתם עורף לחכמת הלב ועוד…כל זה נשבר ומתנתץ, והופך לרסיסים …כשאתם מבינים מה חשוב בחיים.
הליכתו של אריק שרון – איך תראו זאת? מעיני העצמי הפרטי שלכם או כחלק מן ה"עצמי" שהוא אתם?
המנהיג שהלך מטרתו לעורר את הכמיהה בלבבות, את הכמיהה שאננה עורכת הפרדה ואינה בעלת ערך פוליטי. כמיהה לדמות אב שידעה לשנות ולהשתנות. נשמה שעזבה את הגוף בסימן נצחיות- (שמונה שנים). הגיע הזמן למחשבה ולהכרה אחרת של המתרחש ביניכם לבין המציאות החיצונית שלכם.
כל נשמה שפועמת פה בחרה להופיע, לחיות ולהשפיע כך או אחרת בתקופה שמנהיג זה חי עימכם ופעל.
מה בוחרת כל נשמה לראות כחלקה בו? כעת עליכם להיות מסוגלים לראות את הבחירה המשותפת. שאלו את עצמכם: מדוע הסכמתי להיות כאן ולחוות את התמורות שהתחוללו תחת הנהגתו של זה האיש?
המהפך שחל בדמותו חל גם באופן בו הצטייר בעינכם –אך הן זה הוא המהפך שלכם! אתם כמהים ליכולת להתהפך, אתם כמהים ליכולת להתרחב, לצאת מראיה מסוימת ולראות שלל.
וכשהוא נאסף אל הנצח, שאלו: מה אני שולח איתו ממני? בחרו היטב מפני שמה שילך איתו ישאר לנצח שלכם.