אנחנו שש אלוהויות
מה טיבן של נשמות לאחר שהן מוסרות את נפשן בעבור קידוש השם, ובעבור שמירה על מולדת? האם יש הבדל בין נשמות אלו לנשמות המסיימות את תפקידן מכל סיבה אחרת? ומה מתרחש מעל ארץ קודש זו המתייחדת עם קורבנותיה, עם גיבוריה ועם סוללי הדרך, אשר אפשרו אם את הקמת המדינה או את השמירה על עצמאותה וביטחונה?
ישנו תור ארוך של נשמות המתייצב ומבקש להתקבל למסלול של מסירת הנפש על קידושו של שם, קרי: קורבנות השואה ואלו שמסרו את נפשם בעבור הגנה על המולדת ובעבור בטחונה. הכוונה לאלו אשר מתו בקרבות פעילים.
נשמות שהסכימו למות על קידוש השם, באותה תקופה אנושית עקובה מדם הידועה לכם כשואה, הן נשמות שהגיעו מעבר קרמתי ענף ועשיר מאוד רווי יצרים לכאן ולכאן, וביקשו במחי פעימה לכפר על דרך ארוכה.
השהייה באותה תקופה, הסבל, מחלת הגוף והנפש, החשיפה להתעללות ולכל מה שעברו בני האדם באותה תקופה ביטאו התמסרות לרעיון העם היהודי וליהדות בכלל. זו הייתה פעימה אשר בהסכמה עם המבקשים אפשרה לאותן נשמות כמו "לדלג" על משטח התנסויות נרחב, ויכלו הן לסגור מעגלים קרמתיים אשר בדרך כלל לוקח לנשמה זמן רב לסגור.
אותה תקופה היא תקופה של התמסרות, התקדשות והתכוננות. אלו הן פעימות מכוננות. הן כוננו עם ואומה, הן כוננו תשתית פסיכולוגית, חברתית ואוניברסאלית לכל מה שהתקיים והתרחש לאחר מכן לא רק במדינת היהודים אלא בעולם כולו.
הדבר נכון גם ביחס לשפעת הנשמות, אשר ביקשו והסכימו למות למען בטחונה ועצמאותה של מדינתכם. גם בקשה זו, היה עליה להתקבל, ולאחר שניתן אישור ולאחר שכך נהיה, נשמות דילגו על טווח התנסות נרחב, בעבור אותה זכות שנפלה בידיהן לשרת את האלוהות הרחבה, ואת התקומה של רעיון גדול כמו מדינה.
ומה מתרחש אצלכם בערבי הזיכרון הללו? מה מתרחש מעל לראשכם בימי הזיכרון?
גם אם השמיים כחולים, גם אם השמש בהירה, וגם אם נשמות אלו כבר התפעמו בחיים חדשים, שולחות הן את אותם חלקים קרמתיים, ומתכנסות מעל לראשכם, שכן אלו הם ימים של חשרת עננים אנרגטיים. אלו הם ימים בהם הנשמות חובקות זו את זו כמו עומדות במעגלים סביב הקברים, סביב בתי הקברות כמו מתניידות ומשייטות הן מעל ארץ קודש,וזוכרות הן את הזכות הגדולה, ונהנות מהיכולת לקטוף את הפירות הקרמתיים שנפלו בחיקן.
הדבר עלול להישמע כפרדוכס ביחס לעצב, לבכי ולשכול שאתם במצבכם האנושי חווים שנה לאחר שנה. אולם עליכם לדעת כי ככל שנשמות מכבדות את רגשותיכם, וטורחות ומגיעות בצורתן המקורית כדי להתייצב שכם אל שכם לזכר ההתכוננות וההתמסרות, עדיין הן חוות גיל ושמחה על היכולת לממש את הפעימה ולכונן את אותם המהלכים.
את זאת ממליצים אנו לכם לזכור. הגורל נראה לכם לפעמים מר ואכזר. המהלכים והאירועים שבני האדם חוו: הסבל, הכאב ההתעללות, וכל מה שעבר עליהם כבני אדם, נשפט על ידכם מפני שבני אדם אתם, והדבר מעורר את הרגשות המוכרים לכם. אל תשכחו כי נשמות מתכננות את דרכן, הן פועלות בהרמוניה עם האלוהות, עם האוניברסאליות ועם היקום, וכשהן מצליחות לממש תכניותיהן, תהנה אשר תהנה, הן חוות גיל בתוכן. ככל שהמהלכים שהן היו שותפות להם היו עוצמתיים ורחבים יותר כך שמחות יותר הנשמות על היכולת להשתתף בהן.
הדבר אננו אומר כי אין הן זוכרות את החלקים הקשים שחוו..אולם ככל שעובר זמן ונשמות מחלימות מהחוויות האנושיות, נותרת בהן אותה שמחה של הצלחה. לכן כשאתם, יקרים שכמותכם, מפארים את יקירכם ואת כל אלו שמסרו נפשם על תקומה, על ביטחון ועל עצמאות- זכרו גם את ההצלחה.
יעברו ימים אלו וחשרת העננים תתפוגג לה כלא היתה.
בימי הזיכרון שלנו- יש לנו תכנים מאוד מסוימים, שמאכלסים את הזיכרון האישי והקולקטיבי שלנו. תכנים אנושיים אלו בדרך כלל מובילים אותנו בדרך רגשית מסוימת. ככל שאנו נחשפים יותר אל עולמן של נשמות, אנו מבינים כי למושג זיכרון, יש משמעויות נוספות. מומלץ לנו לזכור גם את זה.
ליאורה