אנחנו שש אלוהויות,
מה נאגר ונסגר בארון של קודש, שמלווה את המסע במדבר? מדוע לא ניתן היה להתקרב אל הארון? מה קרה במסע במדבר ומדוע אתם מזכירים אותו כל שנה מחדש? עם עברים, שהסכים לשאת על כתפיו את המסע אל חירותה של הרוח.
כאשר המנהיגים שלכם דאז, משה ואהרון יצאו למסע במדבר, הוסכם כי משה יהיה המנהיג הרוחני ואהרון יהיה איש הקשר אל העם. אהרון זומן על ידינו כדי לסייע למשה באינטראקציות הבינאישיות, בכך ששפתו קלה היתה ויכול היה הוא לעסוק בחיבור שבין הרוח לחומר בדרך בלתי אמצעית. כבד פה היה משה וגם עקשן את זאת אתם יודעים.
בני האדם ידעו כי הם פונים לאהרון כדי להעביר דרכו מסר, אך גם ידעו בתוכם כי התשובות מתקבלות באמצעות משה. במהלך הדרך עלה שיתוף הפעולה בין השנים על שרטון…
השנים הובנו בתודעה האנושית כאילו הם בלתי נפרדים אך העם ידע לסווג את התפקידים בהתאם למורשת שניתנה להם.
אהרון ביקש כי משה יתיר לו להכנס בסודי הסודות וישתף אותו בקשר המיוחד שלו עם האלוהות.
בעצה אחת עם האלוהות העברה אנרגיה אלוהית קדושה אל אותו ארון של קודש, שהכיל בתוכו את הד.נ.א המוצפן של שש האלוהויות. כן, כבר אז היה ידוע לשני אנשים בלבד, למשה ולאהרון, כי המועצה כוללת שש אלוהויות.
אותו רגע של שתיקה, רגע של דממה דקה, היה רגע של אחדות, שבו כל שש האלוהויות העבירו כהרף עין את אנרגית הבסיס שלהן דרך כל המצויים למרגלות ההר. הקודים השלמים הועברו לארון הקודש ותמצית הקודים לכל אחד מהנוכחים. ששה הסלילים המתפתחים בכם היום, מתפתחים מתוך הניצנים הקדושים, שהושמו בכם באותו מסע במדבר.
ברגע של שקט ודומיה, הייתה בכם פעימה אחת שלימה, שליווה ואחדותית, במסגרתה התודעה התכנסה אל ה"אחד", במסגרתה כל הנשמות ידעו ברגע של קדושה, כי הן שייכות לאותו מקור אלוהי. באותו שקט אילם ובאותה קדושה, ידעו כל הנוכחים כי דרכם דרך משותפת והוויתם בניה ויצירה של מהלכים, הקשורים למאבק על חירותה של הרוח, כך שתכיר היא מחדש באחדותה ובהוויתה הבלתי ניתנת לפיצול.
ואז, באותו הרגע בו נפקחו העניים, ושבו בני האדם לתודעתם הרגילה, שוב חוו הם תודעת פיצול, שונות ואחריות מגוונת לתולדות ברחבי המדבר. ההיסטוריה מלמדת כי העם, אשר הגיע אל הארץ המובטחת עבר מיני שלבי התהוות בדרך וגם הכניסה לארץ לוותה במאבקים. אינכם מכירים את הסיפורים הרוחניים, המבססים את הסיפורים ההיסטוריים.
בכל שלב ובכל מאבק היה טמון ערך נוסטלגי, נשמתי, קרמתי ואלוהי, שסלל את הדרך אל כיבושה של הארץ. כיבוש הארץ במונחי אותה תקופה היווה סוג של הצלחה קונקרטית לעם שיצא מעבדות לחירות ואולם בתוככם מדובר בשלב אנרגטי.
כאשר נכבשה הארץ, וכאשר הגיע השלום הפנימי הראשון התפתחו בכם ניצנים ראשונים של ד.נ.א של המועצה, ולאחר שהושלם הכיבוש ניתן האות- והסלילים החלו את מסעם.
הסלילים מגיעים כעת לשיאם, ואתם, העוברים משלב לשלב של התפתחות והיכרות במהותה, אורחותיה ואפיה של הרוח האמיתית, בכל פעם מרגישים זאת בעצמכם, באופייכם, בנשמתכם, בגופכם המשתנה ומתרחב כדי להכיל עוד ידע ולמאפשר לעצמו להכיל פתיחתם של הקודים האנרגטיים הקדושים, המחברים אתכם אל מי ומה שאתם.
קודים אלו הועברו דרככם אל עמי העולם. בכל פעם שנוצרו קשרים אנושיים, רומנטיים בכל פעם שנוצרה התבוללות, מפרים אתם את העמים האחרים כפי שהסברנו בעבר- מרפרפים מפרח לפרח כמו פרפרים ומעבירים את הקודים הקדושים אל נשמות שהפכו להיות אלו שפועלות על פני כדהא.
על מנת להבהיר: כל הנשמות שפועמות כאן יש להן קשר אל יהווה. העם העברי כמו גם המוסלמי הם המקורות הגנטיים הראשונים שנתפצלו מהאל יהווה. נשמות אחרות המפעמות על פני הכדור גם בהן טמונים הסלילים האנרגטיים וגם הם שייכות לאנרגיה יהווית אולם דרכם היתה אחרת. עברו הן דרך אלוהויות אחרות ובחרו להגיע לאנרגיה היהווית בשלבים שונים של המסעות הארציים שלהם. (מזכיר תהליך של "גיור").
לא תמיד נשמה, שהגיעה בשלב ראשון לכדור הארץ, קשרה את גורלה עם קרמה בראשיתית ועם אחריות להתפתחות משותפת. לעיתים הדבר קרה מאוחר יותר, שנשמות בחרו בחירה סופית להתפעם כאנרגיה יהווית כדי להתפתח.
חג שמח!!