בין מה שנפרם ומה שטרם נרקם

"יש עוד מס ימים עד מילוי הירח, אשר בחודש זה הופך הוא את מרכז הכובד האנרגטי של הפלנטה עם "הראש למעלה ורגליים מתנופפות למעלה":  נכון שאינכם נופלים?

מילוא הירח בשבוע הבא: כל מה שיכול להתהפך אצלכם יעשה זאת. שלושה מקומות גאוגרפיים  יושפעו מכך וישתתפו בחשיפה רבת עצמה של אנרגיה קדושה, שהייתה חפונה ואגורה במעבה האדמה. היא תצא בפרץ ותתפשט, והעיכול שלה על ידכם יכה גלים לעולם כולו וישפיע את שלו.

המקום הראשון הוא הר הבית, השני מצוי מטרים ספורים צפון מערבית לכותל המערבי והשלישי הוא המאגר האנרגטי שמצוי מתחת למבנה כנסת ישראל.

אלו המוקדים העיקריים שמהם תיווצר רשת שתתפשט. אנרגיה זו תפעיל את מלוא כובד המשקל החדש עליכם ועל מדינתכם. מהו משקל חדש? דמיינו מטוטלת שפועלת במהופך: היא אינה נעה לקטבים מכוחה של כבידה מתחת לשעון, אלא נעה במעגלים הקשריים מעליו מכוחה של  תודעה מרחפת. כשהתודעה מרחפת מתפרקת כבידה, כשכבידה מתפרקת מתמוססים מבנים הרארכיים שהתארגנו על פי כובד משקלם.

מרכז כובד מתהפך, כי עברתם נקודה חשובה: התודעה הארצית אינה זקוקה לזיכרונות הסטורים יותר כדי לברוא מציאות המשך. זיכרונות מפעימות חיים, רסיסי נשמה מעוגנים בנבכי הזמן ועוד, היוו מטען כבידה, שמשך אתכם שוב ושוב להשלמות, לריפוי, להתנסויות למידה כחלק מהמחקר שהרוח עורכת דרך האנושי.

הדבר ישפיע על כולם, עם דגש על ארצכם: אין אזרח או אזרחית שלפחות מוטיב אחד מז'ורי בתוכו אינו נפרם, מסמל את השינוי.

המוסדות הארציים שמנהלים את חייכם משתנים. "מטוטלות" יפסיקו לנוע על פני היציבות שהעניקו להן משקלות, שמגיבות לכוח משיכה אלא ימצאו את דרכן אל מתווה חדש מעגלי הקשרי.

קשה לכם כרגע למצוא את נקודת העוגן של המשך המהפך שלכם ואת זאת אתם חשים כל אחד בדרכו ובמציאות חייו, דרך תחושת הערבול והערפול של המציאות הלא וודאית.

שינויים, החלטות או הכרעות: אל תרוצו לשנות או להתחיל דברים שהם מבוססי למידה מוכרת.

מטוטלת לומדת לנוע במרחב מרחף זה אומר שאי אפשר לדון בנושאי ליבה פנימיים משמעותיים ממקום מוכר. תודעה מרחפת מאפשרת מעין מרחב שמכיל את כל המוכר ומאיין, מאפס אותו בהיעדרה של כבידה.

כדי לאפשר למגוון הנעלה ביותר של אפשרויות הוויה להתרקם, יש להסכים לאיפוס הזה ולשכוח כמה שיותר דפוסים מבוססי זיכרון קודם. לאיין זיכרונות, הרגלים פרשנויות ועמדות.

כמה שאפשר להסכים לשכוח ולסלוח, כך תשתמשו טוב יותר באפשרויות של תודעה מתעלה שתעבור הילוך בקרוב. כרגע קל הרבה יותר לראות את מה שנפרם וקשה לאחוז במה שנרקם.

במצבי אי וודאות האישיות נוטה לחפש נקודות עוגן, לאחוז היכן שאפשר. האיפוס הזה של המציאות מרגיש להרבה כאילו אתם פועלים בתוך רווח שלא מסתיים. מרווח בין דבר לדבר ש"עבר את גבול הטעם הטוב" כי קשה לשהות ברווח בין מה שנפרם לבין מה שטרם נרקם.

תסבירו לעצמכם שהרווח וההתרווחות שנוצרו בתקופה זו הם הכרחיים, מה שצומח חדש צומח ברווח שמתאפשר בין דברים בעיקר כשהתודעה עוברת מהפך-מפץ כה גדול. יש אדוות משמעותיות שמושכות עדיין לקטבים ולקצוות, כי זו עדיין תנועה דואלית מוכרת ובאה לידי ביטוי בהתנהגות אנושית סביבכם.

מה מכיל הרווח הנוכחי? מה הוא מבקש? אמרו לעצמכם: אני מכיל את כל עברי,  את סיפורי חיי, את אבות אבותי, אני המיכל שמכיל את זה מבלי "להיזכר" בזה, כלומר מבלי להיות מושפע מזה. כך זה מאיין כך זה מאפס .

התמוססות של "חוקים ודאיים"  והתרחבות שמכילה את הכל אך טרם מסוגלת לתת שם חדש למה שמתהווה, זהו מצב לא קל להרבה. מי שיכול להיות שקט שם שיהיה, עד אשר תתקרב אליכם וודאות חדשה.

היא לא תהיה קשורה לחיסון, שאמור לסייע בהתמודדות עם ווירוס הקורונה. לא כולם יגיבו באותו האופן לחיסון ולא הוא שימגר אותו. יהיו אנשים שהחיסון לא יסייע להם, יהיו גם כאלו שיזדקקו לטיפול מתגובות הנגד לחיסון.

החיסונים לא יחזירו את המצב לאחור, הם עוד נדבך בתהליך ההתהפכות העולמית במסגרתה אתם נזכרים כי קודש הקודשים היא נקודת האינסוף, שמצויה בכל אחד ואחת מכם;  משם אתם מרפאים משם אתם בוראים מציאות שמכירה בשוויוניות כל היבטי הבריאה".

תוספת מיום 30.11.20

"הדברים משתנים במהירות ועוד השבוע צפוי מהפך אנרגטי שיאפס במדינתכם את מה שהתרחש עד כה מבחינת יחסי ממשל – אזרחים. סוג של קו משווה חדש, שנארג לו כבר תקופה ארוכה אך מגיע לשיא השבוע בעטיו יקרו מפצים פנימיים אצלכם מיום המהפך והלאה.

כשאנו אומרים שהמדינה עוברת מהפך אנרגטי משמעותי, אין זה אומר שביום רביעי בבוקר המדינה צועדת על ראשה. כמו יום השוויון שאחריו מתחיל האור להתארך, מתחיל תהליך שצובר תאוצה.

ברמה הפרטית, דברים שנראו מאוד דרמטיים מבחינת חשיבותם, יקבלו מימד יותר מווסת ויהפכו לחלקיקים, שנטמעים במרחב רב רבדים, וכבר לא צועקים הצילו !

במהופך, נושאים שהיו חלקיקיים, ושייטו באותו מרחב מרובד, יצאו לקדמת במה. את חלקם טרם פגשתם עדיין. הם טמונים היו במסגרת הסכמות חדשות שלא יכלו להפציע עד כה. סדרי החשיבות הפנימיים ישתנו, העיסוקים הנרחבים שלכם עשויים להשתנות, לא בהכרח אלו שקשורים לפרנסה, אלא התרומה שלכם לעצמכם, לסביבתכם, למשפחתכם;  המהות האנושית, שהאלוהי עובר בה במיטבה, מתרחבת.

הרבה מהרעיונות שנותרו נקודתיים המתינו לעת זו ולאט יגדלו, יתרחבו ,יתפסו מקום הרבה יותר בולט, עד אשר אנשים יזהו אותם ויגידו ואוו! מה שהיה חשוב לי קודם, מול מה שהופך משמעותי כעת, נדמה כמו שמיים וארץ”.

הבוקר בחדשות נתקלתי בדוגמא שיכולה לסדר לנו את ההבנה של רעיון ההיפוך הזה:  הכינרת שלנו ויחסיה עם הקו האדום. למרות כל המים שזרמו אליה בתקופה האחרונה נמדדה ירידה קלה במפלס המים ביחס לקו האדום. איך זה יכול להיות?

יש אמנם יותר גשמים, אבל  "בפערים בין אירוע גשם אחד למשנהו האדמה מתייבשת. עד היום, בין אירועי הגשם, המפלס חזר לרדת. כלומר – עוד לא הגענו לאיזון ולהיפוך מגמה" (רשות המים ).

עזבו גשם עכשיו, אנחנו במגמת שינוי כבר זמן רב, ומתקרבים לנקודה בה המגמה מתהפכת. אז מה יקרה לכל אחד מכם כשהכינרת שלו מתמלאת בעוד מים? איך זה מוהל את הטיפות שנמצאות שם עכשיו?

עד כה זה הרגיש כאילו "כל טיפה מלמיליאן"…תשקו את הכינרת שלכם בעוד מים ותראו שהפרופורציות משתנות בין הטיפות הוותיקות לחדשות ונוצרים גלים חדשים, שלא היו שם קודם.

וזהו התהליך של כולנו, כל אחד בקצב שלו.