דר' ליאורה בירנבאום
ההבדל שבין טיפול רגשי משולב -תקשור לבין טיפול קונבנציונאלי מתחיל לדעתי בהבדלים בתפישת עולמם של מטפלים ומטופלים לגבי מהותו של ה"עצמי" שמגיע לטיפול, חלקיו השונים, ומקורותיה של הבעיה/הסיטואציה עימה הוא מתמודד.
בני האדם המסכימים להיחשף אל הרבדים העמוקים ביותר של עצמם מסכימים להיחשף לא רק לנפשם, למנגנוני אישיותם ולמניעים לפעולתם אלא מסכימים להיחשף אל הרובד הנשמתי של חייהם. במרכזו של גרעין ה"עצמי", אותו חושף בדרך כלל התהליך הפסיכולוגי, מצוי היבט נצחי: ההיבט הנשמתי. נשמתו של אדם, בכל מעבר חיים, צוברת למידה והתנסויות, תוך שהיא מנהלת דיאלוג קבוע עם אישיות "העצמי" שהיא זמנית כמו הגוף. התקשור מאפשר חשיפה של האינטראקציה הזו, שמולידה את הבחירות, ההחלטות והפעולות שלנו והבנת עצמת הרגשות שמתעוררים בנו.
כשאנו בצומת דרכים, במשבר, בסערת רגשות, במערכת יחסים מרכבת מתקיימת האפשרות להתבונן מתוך המרחב (כלל התנסויותיה של הנשמה) ולא רק מתוך עדשה מקומית. במרחב מתקיימות אופציות הבנה ובחירה נוספות.
העבודה הנה מרתקת, כשבני אדם מסכימים להביט על ההתמזגות וההשפעה ההדדית הנוצרות בין תכונות אפיה של הנשמה ובין איכויותיו של הטבע המתחלף. בכל מעבר חיים נוצרות הזדמנויות שונות, חוויות שונות ופתרונות שונים לסיטואציות חיים.
תקשור מאפשר גם הכרות עם הסכמיה של הנשמה לגבי הפוטנציאל שבחרה לפתח, בין השאר באמצעות האופן בו מתנהלים יחסינו עם סביבתינו.
טיפול שכזה, מאפשר מבט מעמיק ומהרהר על מהותם של החיים, על העושר הפנימי המתקיים בכל אחד ואחד ויכולות פנימיות לא ממומשות, פרי בחירתה של הנשמה, כל אלו מופיעים ב"ספר הנשמה".
הטיפול הקונבנציונאלי הינו מעולה בתורו. הוא יכול לעזור לבני האדם להבין את מניעיהם הפנימיים והסביבתיים ואף לעזור להם לפתח איכות חיים נאותה לפתרון בעיות, אולם הוא מוגבל ביכולתו לעמוד על הרבדים העמוקים, הקרמתיים, הבלתי משתנים, של הבחירות האנושיות, אשר לעיתים חוזרות הן על עצמן פעם אחר פעם ובשל כך בן האדם מופיע בעולם שוב ושוב ללא יכולת לפתור את הבעיה. בהומור: משול הדבר לטיפול שורש מול סתימה זמנית.
הכתבה התפרסמה בעיתון "חיים אחרים", גליון דצמבר 2009