מעגלי רגש והתרגשות
כולנו יודעים מהו רגש, כולנו יודעים התרגשות מהי. מהו המאפיין העיקרי של כל אחד מהם ואיך הם קשורים לפתרונות הקרמתיים שלנו?
התרגשות היא סוג של "סמן" לאישיות ולנשמה: היא מלווה את המחשבה, את היצירתיות, כיוון פעולה, רציה ואף תשוקה להימצא במקום מסוים, להיות עם מישהו…לקדם נושא כלשהו.. היא מסמנת לנו כיוון בעל עצמה. אם היא, ההתרגשות, נחווית כחיובית, היא תניע אותנו קדימה, אם היא נחווית כשלילית, היא עלולה למנוע מאתנו את התנועה קדימה ותכוון לכיוון אחר.
בין המעברים, כשנשמה בוררת את אתגריה הבאים, היא בוחרת גם את הד.נ.א. הרגשי הפוטנציאלי להתפתחותה של אישיות מסוג מסויים שתתפתח בפעימה הבאה. התרגשות היא אבן דרך בין רצון הנשמה לבין יכולת המימוש האנושי. היא זו שרותמת לרגש אננרגיה נוספת, היא זו שמסמנת שקיימת תשוקה לדבר מה.
ההתרגשות היא אמצעי זיהוי בעבורינו ביחס לרגש. ככל שהרגש נחווה כחיובי יותר כך רמת ההתרגשות היא גדולה יותר. ככל שהרגש כבד יותר, רמת ההתרגשות הנילווית יורדת בהתאם.
הרגש הוא בעל מנעדים משתנים- רגשות קלילים של שמחה, אושר והנאה מלווים בתנודה קלילה, ומולם רגשות כבדים של עצב, כעס ודיכאון מלווים בויברציה איטית וכבדה יותר. כמו גם בתחושות של חוסר תקווה, של דברים שמסתיימים וכדומה.
זהו מעגל שמסביר את המתרחש כשאנו באים לפתור ענינים קרמתיים. במסגרת משפחתית למשל, (קרמה משפחתית) נשמות באות כשבאמתחתן הסכמה קולקטיבית ללמידה, ומלוא הטנא הסכמות פרטניות בינן לבין עצמן, שהן תולדות של הפעימות הקודמות. הרבה מהרגשות שאנו חווים במסגרת מערכות יחסים אינם ראשוניים עבור הנשמה. הם מהדהדים בכל פעם במקום אחר במסגרת מעגל חייה של הנשמה, מפני שחיינו הרגשיים הם עתיקים והתפקידים שאנו ממלאים מול אחרים מתחלפים..כמו בתיאטרון.
תנועת הרגש מבטאה שינוי בתפקידים (פעם אוהב פעם אוייב, פעם קורבן ופעם מקרבן וכו'), ותנודת הרגש מבטאה את אפיו (שמח- עצוב).
כשאנו מסכימים, בחיי היומיום, או בתהליך טיפולי לחוות ולבטא את שלל רגשותינו וכלפי עצמינו וכלפי אחרים, אנו מעודדים או מקדמים את תנועת הרגש במעגלים רב מימדיים ולא רק את תנודתו (יכולתו להשתנות).
שמתקיימת תנועה בכיוונים חדשים יכול להתרחש ריפוי, ובלשון אחרת יכולה קרמה להיפתר.